אהבה
לפני הרבה שנים, כל הרגשות והתחושות יצאו לחופשה על אי בקרבת החוף. בהתאם לאופיים המוכר, הם נהנו מאוד ועשו חיים על האי. לפתע נשמעה אזהרה לגבי סערה המתקרבת. כולם נתבקשו לפנות את האי,
ההודעה גרמה ללחץ פתאומי. כולם אצו לעבר סירותיהם. אפילו הסירות המקולקלות תוקנו במהירות כדי למלא את תפקידם נאמנה. כולם חוץ מאהבה.
אהבה סירבה לברוח במהירות. היה כל כך הרבה מה לעשות. אולם, ככל שהעננים קיבלו צבע כהה יותר, אהבה הבינה שגם היא צריכה לעזוב. היא מיהרה אל עבר הסירות, אולם לא נשארו סירות ריקות,
אהבה הביטה סביב בתקווה.
בדיוק אז, שגשוג עבר לידה בתוך סירה מפוארת. אהבה צעקה לעברו: "שגשוג, אתה יכול לקחת אותי בסירה שלך בבקשה? "לא", ענה שגשוג. "הסירה שלי מלאה במוצרים יקרי ערך, זהב וכסף. אין פה מקום בשבילך". דקות מעטות לאחר מכן, שחצנות עברה לידה בתוך סירה יפהפייה.
אהבה צעקה לעברה: "שחצנות, את יכולה לעזור לי בבקשה? נשארתי פה לבדי ואני זקוקה לטרמפ
בבקשה קחי אותי איתך".
שחצנות ענתה בהתנשאות: "לא. אני לא יכולה לקחת אותך. את תלכלכי את הסירה שלי עם הרגליים הבוציות שלך".
לאחר זמן מה, עצב עבר לידה ושוב אהבה ביקשה עזרה, אך לשווא. "לא. אני לא יכול לקחת אותך איתי.
אני כל כך עצוב שאני מעדיף להיות לבדי". כאשר לאחר כמה דקות אושר עבר לידה, ואהבה ביקשה ממנו עזרה, הוא לא ענה לה כלל. הוא היה כל כך מאושר ומלא באושר, שלא שם לב למה שקורה מסביבו.
אהבה התחילה לחוש חסרת סבלנות ומדוכאת. בדיוק אז, מישהו קרא לעברה: "בואי אהבה. אני אקח אותך איתי".
אהבה לא ידעה מי זה היה כל כך אציל נפש, אבל קפצה אל תוך הסירה. היא הרגישה הקלה רבה על כך שהיא תגיע למקום בטוח. אהבה הגיעה למקום חפצה, ירדה מן הסירה ופגשה שם את הידע.
בעודה מבולבלת מאוד, אהבה שאלה את הידע בסקרנות: "ידע, אתה יודע מי זה שבאדיבות רבה כל כך נתן לי טרמפ, כאשר אף אחד אחר לא הסכים לעזור לי?"
ידע חייך ואמר: "אה זה היה הזמן".
"ולמה לו לזמן לעצור לי ולהסיע אותי למחוז חפצי?" תהתה אהבה.
ידע חייך חיוך עמוק וחכם וענה: "מכיוון שרק הזמן מכיר את גדולתך האמיתית וכל מה שאת מסוגלת לעשות. כי רק אהבה יכולה להביא שלום ואושר לעולם הזה.
שבת שלום אחיי.
שלמה פרין.
01/02/2024