מהטמפלרים לבניה החופשית בעקבות המוות השחור
1118 —מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישוע ומקדש שלמה, למשטרת הנוצרים (Militia Christi), שמקום מושבם הוא בכיפת הסלע — Templum Solomoni. לפי השם ברור שהם השתייכו למעמד נמוך של אבירים וודאי לא לאצולה הגבוהה.
בהימצאותם במפקדה הראשית שמוקמה על הר הבית, הקדישו הטמפלרים 9 שנים לחציבה בסלע וכרו סידרת מנהרות שיצאו מאותה נקודה. התגליות שגילו שם היו אז ועד היום נושא להשערות וניחושים רבים. לפי אחת מהתיאוריות, גילו הטמפלרים מפת אוצר חרוטה על נחושת, החושפת את מקום המסתור של אוצרות בית-המקדש. מפת האוצר הובילה את הטמפלרים לאחד מהאוצרות הנחשקים ביותר בעולם הנוצרי – הגביע הקדוש. שמם של הטמפלרים נקשר בהרבה סיפורי עם, מיתוסים, תאוריות קונספירציה ובאגדות העוסקות בשרידי קודש שהובאו מארץ הקודש כמו ארון הברית (הועבר לאתיופיה), חפצים מבית המקדש, הגביע הקדוש שממנו שתה ישוע, או על-פי פרושים אחרים מדובר במסורת פגאנית על פיה הגביע הקדוש קשור למרים המגדלית שילדה יורש לישוע. אחרי שמעוזיהם חוסלו בצרפת הם טמנו אותו מתחת לכנסיית הוורד בסקוטלנד. הגביע הקדוש מופיע גם באגדות המלך ארתור. אגדה נוספת הייתה שהטמפלרים מצאו מתחת לבית המקדש את ראשו הכרות של יוחנן המטביל.
מאמינים שנבצר מהם להשתתף במסעות הצלב תרמו מרכושם בחייהם או לאחר מותם למסדר. באופן זה אלפי פריטי נדל"ן הועברו לאוצר המסדר: בעלות על חלקות שדה, טחנות קמח, גשרים, מבני מגורים, כפרים, וכדומה. זאת מלבד כסף רב שזרם לקופתם. תרומות אלו יהוו תשתית לרשת הסניפים הכלל אירופאית של המסדר. סניפים אלו נקראו Commandery ועשירית מהכנסותיהם הועברו למסדר, בדומה לשיטת המעשר הכנסייתית, הטמפלרים העניקן שירותי בנקאות לצליינים שבמסגרתו הפקיד הצליין סכום מסוים באחד הסניפים של המסדר ויכול היה לפדות את הסכום הזה בכל סניף אחר בלי להסתכן באובדן הכסף בדרך.
בעקבות קרב קרני חיטין 1187 איבד המסדר חלק מרכושו בארץ ישראל וכוח האדם הלוחם. הטמפלרים יצרו קשר עם המונגולים ומלך ארמניה שיבואו לעזרתם בארץ ישראל, אבל בקרב עין ג'אלוּת שהיה קרב מכריע בתולדות ארץ ישראל, שנערך ב- 3 בספטמבר 1260 סמוך למעין חרוד, בעמק יזרעאל המזרחי, בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי הסתיים בניצחון ממלוכי מוחץ. הצבא המונגולי פנה לבלקנים והגיע עד בודפשט. ב1291- עכו נפלה והמסדר העביר את המפקדה לקפריסין, לרודוס ואחר כך למלטה.
הטמפלרים עברו לאירופה ועסקו בבנקאות ובכך החלו לבסס את מעמדם כמעמד בינוני גבוה. באותה עת, מלך צרפת, פיליפ הרביעי )המכונה "היפה"( הכריז מלחמה על מלך אנגליה. לצורך מלחמה זו היה זקוק לכסף רב וחלקו הושג על ידי החרמת רכוש כנסייתי ומיסוי על נכסי הכנסייה. המלך עצמו לווה סכומי עתק ממסדר הטמפלרים. אותו פיליפ הרביעי, השקוע בחובות, מצא מקורות מימון נוספים: הוא גירש את יהודי צרפת וגזל את כל רכושם (1306), וכך גם עשה לסוחרים האיטלקים הלומברדים ב-1311. כאשר האפיפיור בוניפציוס הביע התנגדות להעלאת מיסוי על ידי הכנסייה, יצא נגדו פיליפ ואף החל בפעולות שמטרתם להוריד את האפיפיור מכיסאו. בוניפציוס ביקש את עזרת ידידיו, אבירי הטמפלרים, מהם ציפה לעזרה כספית וצבאית. הטמפלרים נאלצו להסכים לכך היות שתקנונם חייב אותם לבוא לעזרת הנצרות המגולמת על ידי האפיפיור. פיליפ היפה שלח לרומא שליחים כדי לרצוח את האפיפיור ואילו האפיפיור הטיל חרם כנסייתי על פיליפ ב-1303.
פיליפ ניסה להשתלט על בית האוצר העשיר מאוד של הטמפלרים שבפריז. בינתיים, בוניפציוס נפטר לאחר שהוכה על ידי שליחיו של פיליפ הרביעי ובמקומו מונה אפיפיור חדש, קלמנס החמישי, על פי הוראתו של פיליפ. כצעד מתבקש מקנונייתו, התלונן פיליפ לפני האפיפיור החדש שמסדר הטמפלרים מבצע טקסים סודיים של כפירה קשה וסגידה לשטן. האפיפיור והאינקוויזיציה השתכנעו. המלך הצרפתי הצליח להשתלט על חלק מאוצרות הכסף שחמד אך רוב האוצרות נעלמו ולא נמצאו עד עצם היום הזה.
הטמפלרים וראשיהם, כולל Jacques de Molay The Grandmaster נעצרו, עונו קשות והוצאו להורג: ב-13 באוקטובר 1307, שנודע מאז במסורת האירופאית והמערבית ביום שישי ה-13 הארור שמביא מזל רע. ז'אק דה מוליי קילל על המוקד את פיליפ היפה ואת האפיפיור. הקללה הביאה למותם של פיליפ היפה —פיליפ הרביעי, מלך צרפת 1268)–(1314 ושלושת בניו שירשו את כסאו ומתו תוך זמן קצר מאוד. רבים האמינו ששושלת מלכי צרפת קוללה. גם האפיפיור קלמנס החמישי מת תוך חודש.
לאחר ההוצאות להורג של כמה עשרות טמפלרים במאה ה-14 הם הפכו לכת סודית–אזוטרית שעיקר השפעתה הייתה כלכלית. מבחינה היסטורית השילוב בין הרב-בנאים הגאונים של ימי-הביניים והעוצמה הכלכלית של הטמפלרים יצרו את המעמד הבינוני באירופה שהגיע למלוא כוחו במהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית שהדיחו את האצולה מכוחה.
הטמפלרים המשיכו בדרך של "החששינים" להשפיע ולשלוט במסתורין באמצעות רצח של האליטה שפגעה בהם או באויבים שהיו צריכים לסלק מהדרך מבלי להיחשף כלל. ההשקעות שלהם היו בקניית קפריסין, רודוס, ומלטה, האחוזות הענקיות בפורטוגל, אנגליה (הסיטי של לונדון) וסקוטלנד, והן ההשקעות בשוויץ, ששם דגלי ערים וקנטונים עדיין מעוטרים בצלב האדום הטמפלרי, ביססו את מעמדם הכלכלי.
כוכב המזרח – מגן שלמה, המשולש, המספר 33, ”ויהי אור“, מגן דוד עם מספרים מ-1 עד 6 ו- 6 באמצע, כול אלו הובאו לאירופה על ידי הטאמפלרים. גם ה-hexagram הוא הכוכב המשושה, כלומר מגן-דוד. בהגות היהודית הספרה 6 מסמלת שלמות של ששת קצווי העולם: ארבע רוחות, מעלה ומטה. בתורה, העולם נברא בשישה ימים. יחסו לטמפלרים שיוך לשטן = 666.
האור – האור נתפש כהתגלות הטהורה ביותר והכי פחות חומרית של אלוהים, וכמתווך בין כל הגופים עלי אדמות, האור הוא יופי שמימי ומקורו במזרח ומוביל את המאמנים למזרח הנצח.
דמותו של חירם בן האלמנה מתייחסת לשורשי התארגנות הבנאים שבנו את בית המקדש. על-פי הנאמר בספר מלכים, היה חירם מבני ישראל, משבט נפתלי, בן העיר צור. ”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת; וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ.“
הבונים החופשיים משתמשים בתארים, מילות צופן ובסמלים טמפלרים כמו Grandmaster, ואף אחת מהדרגות הבכירות בהיררכיה של המסדר היא – אביר טמפלרי. תנועת נוער אמריקאית נקראת “דה-מוליי" – כשם הנשיא הגדול של המסדר הטמפלרי שהועלה על המוקד.
הטמפלרים היו מעורבים במימון ובנייה של מרבית הקתדרלות הגותיות הגדולות במאות ה—13 עד ה-15. הם העדיפו כנסיות עגולות או מתומנות כפי שנבנו ברנסנס באיטליה. הדוגמאות היום הן הבית-הלבן או כנסיית סן-פאול בלונדון.
האדריכלות הגותית החלה להתפתח באמצע המאה ה-12 בצרפת ובאנגליה. שיתוף הפעולה בין הבונים המעשיים והטמפלרים הביא לבניית רוב הכנסיות הגותיות שהן שיא האדריכלות עד התקופה המודרנית. קתדרלת נוטרדאם דה פארי, שארטרה, קתדרלת קלן, קתדרלת סולסברי, אנגליה, כנסיית וסטמינסטר, ועוד. נבנו מאות קתדרלות וכנסיות בסגנון גותי כאשר לעיתים הבנייה נמשכה מאות שנים. את המושג "אדריכלות גותית" המציא האיטלקי ג'ורג'ו וזארי ככינוי גנאי לאדריכלות ימי הביניים אותה ראה כברברית — השבטים הגותים הם שהחריבו את רומא העתיקה.
באירופה במאה ה-14 היה עודף אוכלוסין, וכך גם בהודו ובסין. לצד פתיחת האוניברסיטאות הראשונות בבולוניה, פריס, היידלברג ואוקספורד שררה אפלת ימי הביניים.
"המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך 5 שנים 1346-1351 וקטלה, לפי הערכות שונות, בין 75 ל-200 מיליון בני אדם באירופה ובאסיה. האומדנים נעים בין רבע ל-60% מאוכלוסיית אירופה.
המגפה החלה ככל הנראה במרכז אסיה סין ומונגוליה. משם התפשטה מערבה למזרח התיכון ולהודו. נראה כי מקורה באירופה היה בחצי האי קרים, שם צר הצבא המונגולי על עיר.
באוקטובר 1348 ביקש פיליפ השישי מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת פריז להגיש לו דין וחשבון על המגפה הנוראה. הרופאים קבעו כי הגורם למגפה הוא ההתחברות המשולשת של שבתאי, צדק ומאדים במעלה ה-40 של מזל דלי שהתחוללה לטענתם ב-20 במרץ 1345. כמו כן היו הסברים שקשורים בעיקר לכישוף ומכאן לטמפלרים. הדרכים הרוחניות העיקריות בהן בחרו המאמינים להתמודד עם המגפה היו תפילות ונדרים או בריחה מהעיר לכפר (בוקאצ'ו-סופר "דקאמרון").
האפיפיור קלמנס השישי (1291–1352), לא ברח ממילוי תפקידו כמו כמרים רבים, אך בהמלצת רופאו שהה בדירתו בבדידות מוחלטת על מנת שלא להידבק במגפה.
כדי לנסות למנוע את המגפה הורו לכל כלי שיט לעגון מחוץ לנמלים במשך 40 ימים (תקופת הדגירה של המחלה). לאחר 40 ימים ללא מקרי מוות או מחלה הניף כלי השיט דגל צהוב שמשמעו "אני בריא". רופא היה עולה לכלי השיט ורואה שאין חולים עליו והיה מאשר לכלי השיט לעגון בנמל. כדי להגביר את יעילות הבידוד דרשו מכל כלי שיט עוגן להציג תעודת בריאות המאשרת כי בנמל האחרון לא הייתה התפרצות של המגפה. המילה קרנטינה (Quarantine) —הסגר — באה מאיטלקית – Quaranta giorni שפירושה ארבעים יום. הדגל הצהוב ותעודת הבריאות נשארו עד היום. את התעודה שולחים בקשר רדיו עוד לפני העגינה.
אוכלוסיית אירופה הצטמצמה בשנות המגפה בצורה דרמטית. הפגיעה הייתה קשה בכל מערכי החברה: השלטון, המסחר והחקלאות. המחסור החריף בעובדים הביא לנסיגה בכל ענפי המשק, שעה שהעובדים הנותרים, גם חסרי המיומנות, דרשו שכר גבוה מבעבר. ברחבי היבשת נוצרו חוקים שהגבילו את שכר העבודה לרמה שלפני 1348.
אי הסדרים במוסדות הכנסייה בתקופת המגפה יצרו אי נחת וביקורת כנגד המוסדות הכנסייתיים, אשר מצאו עצמם עסוקים במאבקי כוח ויוקרה. לכן, פילוג הכנסייה הקתולית התרחש בתקופה בה הייתה צריכה הכנסייה לספק יציבות למאמיניה לאחר המגפה. חוסר תפקודם של המוסדות הכנסייתיים הוביל את המאמינים לחיפוש אחר חלופות אחרות ולהטיל ספק בנרטיבים אשר הנחילה להם הכנסייה. ספקות אלו הניחו את היסודות לרפורמציה הפרוטסטנטית — מרטין לותר -1517. מלחמות הדת בין קתולים לפרוטסטנטים היא הגרועות במלחמות אירופה ונמשכו מאות שנים. שליש עד מחצית אוכלוסיית אירופה הושמדה. לכן, קבעו הבונים החופשיים שהמסדר לא יעסוק בענייני דת.
לותר שילב בבסיס האמונה הנוצרית את הגנוסטיקה שהטמפלרים הביאו מהמזרח, בעיקר דת זאראתוסטרא הפרסית. העולם הזה שייך לשטן ורק העולם הבא לאלוהים. הטמפלרים, שחיו תחת כיסוי של הבונים המעשיים היו גם גנוסטיים כמו גם הקבלה ביהדות.
Regius Poem or Halliwell Document —מסמך האליוול משנת 1390 הוא המסמך העתיק ביותר הידוע של הבונים החופשיים. המסמך השני הידוע העתיק ביותר המתייחס לבנייה החופשית הוא כתב היד של קוק שמתוארך לסביבות 1450 ונקרא על שמו של מתיו קוק שערך אותו לפרסום ב-1861. כתב היד של קוק, בניגוד לשיר של רג'יוס, מכיל מידע בעל אופי ספקולטיבי שנכתב על ידי בונה חופשי. עם זאת, הידע על התפתחותה וצמיחתה של הבנייה החופשית מתקופה זו ועד סוף המאה השבע-עשרה הוא דליל. בשנת 1425, מתועד כי הוצא צו מטעם המלך הנרי השישי (שהיה אז בן שלוש בלבד) לפיו נאסר על הבונים החופשיים האנגלים לקיים אסיפות שהן הבסיס לקנוניות נגד השלטון.
חוויה מיסטית – התנסות רוחנית של אנשי סוד ומסתורין. באמצעות ההתבוננות עשויה הנשמה להגיע לידע והבנה של הטוב העליון. ההתבוננות הנעלה ביותר היא התבוננות באלוהים. בתאולוגיה הנוצרית המזרחית המונח "תיאוזיס" משמעו התבוננות באלוהים, והוא מוביל לטיהור מחטאים. בתאולוגיה הנוצרית המערבית ה"התבוננות באלוהים" היא מיסטית, לא באופן מטאפורי, אלא באופן ישיר, באמצעות התגלויות מיסטיות.
בעצם התמיכה באידאלים נעלים יש משום התרסה. מסדר וריטואל מקנה בטחון שיש סדר בעולם ולא תוהו ובוהו. מסדר איננו גילדה. המסדר נועד לאלו שיש להם צורך להשיג את הטוב העליון. הוא איננו מפלגה שיש לה מטרות אידאולגיות שניתן להשיג אותן בכוח – כוח הרוב או כוח השליט. איננו מועדון שמטרתו הנאות הגוף, החושים וצרכים חברתיים. מסדר אינו מפגש חברתי פתוח ונגיש לכול מפני שהוא נועד לאנשים הרואים בטוב את הסגולה הנעלה.
מסדר זקוק להילה ולסודיות ולא פרסום. הילה — משה קרנו פניו.
דוגמאות שליליות להרס ההילה: הקבלה הפכה לפארסה כשההמון עסק בה — מדונה. צדיק – תואר בעל הילה אצל החסידים משמש לכול אדם.
המציאות לאחר המאה ה-20 שהייתה כולה בנויה על אידאולוגיה, הביאה להתעלמות מהיסטוריה ולהתייחס רק לכאן ועכשיו.
הבונים החופשיים הם מסדר אחוותי, בעל סודות בין-לאומי רחב-היקף. לפי הגדרתו, זהו "מסדר בעל תורת-מוסר מצועפת במשלים ומתוארת בסמלים". המסדר הוא שמרני על מנת למנוע אינטריגות ככול האפשר. לכן, מכיוון שלאורך ההיסטוריה נשים וגברים יחד יצרו שחרור דחפים, קנאה ורכילות, הרי ממשיכים מסורת זו. אפשר לשנות כול דבר אבל יש לזכור שכול שינוי הכי קטן מביא לשנוי המסגרת כולה.