עולם הסמלים בבניה החופשית, מבוסס בחלקו הגדול על חיי היום יום של אחינו הקדמונים.
הסמלים הגיעו והתפתחו מאוסף של דתות קבוצות ותנועות.
אחינו ראו את סביבתם והתייחסו לחלקים ממנה, ולכן הטבע היה משמעותי כל כך.
בדברי המובאים כאן לא הכנסתי דברים בעלי אופי דתי מובהק, או סמלים אשר הינם חלק מטקסי דרגות הגבוהות למעט סמלים מוכרים מאוד. חלק מהסמלים לא מופיעים בלשכת ברקאי, אך ניתן לראותם בביקורנו בלשכות אחיות או על חפצים הנמצאים בהיכל ומשמים גם לשכות אחרות.
חשוב לזכור שבעולם הבניה החופשית ישנם מעט דברים שהינם בעלי ערך "חד חד ערכי" לרוב אלה הם הלנדמרקס.
בכל הנוגע לסמלים ודימויים ניתן למצוא כמה וכמה סברות על אודות חלק גדול מהסמלים בהם אנו עושים שימוש.
בדברי אביא את הדברים אשר להם מצאתי הסברים שנראו מניחים את הדעת-הדעה שלי כמובן. אין בדברי משום קביעה כי זו הפרשנות היחידה לכל סמל, ואני מזמין את האחים הנוכחים להוסיף מההכרות שלהם עם עולם הדמויים והסמלים.
זר דפנה– נחשב מימי קדם לסמל האומץ, הגבורה והניצחון. בבניה החופשית הוא משמש עיטור בדרגות הגבוהות של הנוסח הסקוטי.
אמרנת –AMARANTH. אגודה שנוסדה בשנת 1883 על ידי רוברט מקוי מניו יורק (מו"ל של ספרות מסונית) (לא לבלבל עם אלברט מק'קי שמת שנתיים לפני כן). התקבלו אליה רבי בונים, אחיותיהם נשותיהם, בנותיהם ואלמנותיהם.
יונה עם עלה של זית– סמל שליח השלום הזכור מהסיפור על תיבת נוח. בלשכות כחולות זהו סמלם של המדריך הראשון והמדריך השני.
ענף עץ השיטה-חלק מטקס הדרגה השלישית ועבודת האבל בלשכתנו. מציע לאחים התלמידים להמתין בסבלנות עד שיועלו לדרגה העילאית.
נשר שני ראשים
הנשר עצמו הוא סמל אוניברסאלי המייצג כוח, מייצג את השמש, את הסמכות ואת הנצחון. במסדרים הנלווים הוא מהווה את סמל המועצה הסקוטית העליונה ובמשולש שעל כתרו מתנוסס המספר 33 –מספר הדרגה העליונה.
נחש -מסמל לידה מחדש (השלת הנשל) הגנה מרוע, גורם מתווך בין הארצי לגשמי ובתנ"ך זה קצת הפוך רוע, פיתוי וחטא. בב.ח. נוכל למצוא את הנחש על סוגר סינרו של נשיא הלשכה. נחש הנושך את זנבו יוצר את הצורה העגולה והמחזורית המופיעה אף היא בורסיות שונות בדתות שונות.
אותו נחש מהווה גם את סמל החוכמה והדעת ולכן ישנן לשכות בהן סינרי הדרגה השלישית נקשרים גם הם בקרס הנחש, משל ל"אזירת חלצינו בחוכמה, שתזכיר לנו את חובתנו לחיות ע"פ תורת הב.ח המיוצגת בסינר.
כבש – הכבש מייצג בב.ח את התום והטוהר. זו הסיבה שסינרנו לבנים הם ולכן כשקודשנו לבנייה החופשית חגרו אותנו בסינרים לבנים חלקים. התלמיד נכנס לעולם הבנייה החופשית כשהוא טהור ותמים, כשה צעיר. עלינו חובה לנהוג בתלמידים כבשה צעיר. ללוותם,לטפחם ולשמור עליהם מהשפעות לא רצויות.
כוורת – סמל הכוורת והדבורים המזמזמות סביבה באות להזכיר לנו את חובתנו לעבוד בחריצות.
כמו שהגענו לעולם כיצורים נבונים, הרי חובה עלינו להצטיין גם בחריצות ידינו. לעולם אין להסתפק
ב "שב ואל תעשה" בזמן ששכיננו סובל ממחסור, בייחוד אם יש ביכולתנו לסיע לו מבלי לגרום נזק לעצמנו.
תירס, עם יין ושמן – ,
תירס יין ושמן הינם תוצרי החקלאות ועבודת האדמה. גמול על עבודת כפיים קשה ותובענית, ולכן מהווים בתחילה שכר פיזי לבונים חופשיים בתחילת דרכם בבית המקדש. בארץ הקודש היה סביר יותר להניח כי התבואה היתה או דוחן או דורה . הדגנים הללו סמל לעבודה קשה, שגשוג וצמיחה. דגנים אלה ומאפיינים נוספים מופיעים בעדי "קרן השפע" שנושא על הרגליה שלו מארח הלשכה.
גם בהנחת אבן פינה של חלק מהלשכות נהוג להוסיף לבור שנחפר גם שמן יין ותירס המסמלים שלום שגשוג ובריאות.
בהמשך, כסמל לגמול על עבודה קשה מהווים הם כמה מהאמצעים הדרושים לקידוש היכל ולהפיכתו ללשכה כשירה. יש הרואים בשפיכת השמן והין גם מעין "מנחה" בה אנו מקריבים דבר מה בעל ערך על מנת להוכיח את רצינות עבודתנו והכבוד שאנו רוחשים לבונה העליון. השמן, היין והתירס מהווים תזכורת לאחים כי הלשכה זקוקה לעבודה הקשה שלהם, לזמן שלהם ולכשרונות שלהם על מנת לשגשג ולצמוח.
על פי המסורת, אין לעבוד את עבודת הבנייה החופשית , אלא על אדמת קודש דמוית רצפת המקדש.
בקידושי היכל חדש מבוצע הדבר בדרך כלל על ידי הנשיא הגדול, או על ידי מישהו שמונה על ידו. בטקס מקיף הנשיא בליווי נשיאים גדולים או נושאי משרה גדולים שלוש פעמים את רצפת ההיכל ומפזרים עליהם חיטה, כסמל לשפע, יין כסמל של שמחה ושמן – סמל הסמכות והקדושה.
פרח אל תשכחני: הסיפור מוכר לכל מי שהקשיב לעבודת הבניין שלי בדרגה הראשונה. מדובר בפרח בצבע תכלת כחלחל עם אבקנים צהובים. הצבע הכחול מוכר לאחי הבנייה החופשית בלשכות הכחולות. האבקנים הצהובים משולים לאור השמש הבוהק במרכז. הסיפור הוא אודות האביר שהלך עם גבירתו לאורך נהר, והתכופף כדי לקטוף בעבורה זר מאותם הפרחים. משקל השריון גרם לו למעוד ולפול למים וממש לפני שטבע הספיק להשליך לעברה את הזר ולצעוק לה שלא תשכח אותו. מאז מהווה הפרח סמל לנאמנות והמשכיות. הבונים החופשים בעגמניה אמצו את הפרח לסמלם בזמן שנרדפו על ידי הנאצים והיום הוא מהווה סמל רשמי של המסדר.
אי אפשר לדבר על בעלי חיים מבלי להזכיר את תיבת נוח ועוגן – העוגן והתיבה מסמלים את חיי היושר. הם מסמלים את התיבה האלוהית המובילה אותנו בביטחון מעל גלי הים הסוער של הצרות והקשיים. העוגן מבטיח את שלומנו בחוף מבטחים . לכאן אפשר לחבר כמובן את הקשת בענן המופיעה על חלק מעדיי הלשכות אות סמליהן כאות לברית שנחתמה ולהבטחה הקדומה.