טקס הקידושין
היום הצטרפו למסדר וללשכתנו אחים חדשים.
אחי, הצטרפותכם למסדר נעשתה בטקס לו אנו קוראים קידושין.
למעשה, המילה הנכונה היא טקס חניכה, אבל בכל זאת מישהו, מתי שהוא קרא לטקס זה טקס קידושין.
חשבתי לנסות ולהבין מדוע, ומה הם הדברים המקבילים בין טקס זה לבין טקס הקידושין המקובל בו החתן מקדש את הכלה בערב נישואיהם.
| בנישואין | בטקס הקידושין |
| זוג העומד להינשא עושה זאת בדרך כלל מרצונו החופשי , ובדרך כלל, לא בכפיה. שני הצדדים מחפשים בן זוג טוב, המתאים לו | אצלנו השוער מודיע, כי בפתח עומד מועמד אשר המליצו עליו טובות וישרות, ואשר בא מרצונו החופשי, לקבל את סודות מסתרי הבנייה החופשית |
| החתן פורש על ראש הכלה הינומה ומכסה את פניה | אצלנו, מגיעים המועמדים לטקס כשעיניהם מכוסות. |
| נהוג ללוות את הכלה לחופה. הליווי נקרא הכנסת כלה והוא נחשב לגמילות חסדים | את המועמדים מלווים לכל אורך הטקס אחים האוחזים בידיהם |
| המועמדים מובלים אל חדר ההרהורים, ונמצאים שם מספר דקות לבדם | אולי מקביל לכניסת החתן והכלה לחדר ההתייחדות לאחר הטקס? |
| טקס הנישואין נערך מתחת לחופה-יריעת בד הנמתחת על עמודים. לעיתים מתחת לכיפת השמיים | אצלנו, במהלך הטקס , המנצח על הטקסים והמדריכים יוצרים חופה מעל המתקדשים, כאשר כיפת השמיים מעלינו. |
| ויש כמובן את הכתובה, ושטר התנאים ושבע ברכות ועוד ועוד | אצלנו יש את ההתחייבות, והלקחים, והאותות והסמנים, ולקח הצדקה ועוד… |
העליתי מחשבות אלו כדי להראות, כי גם לאחר שנים בבנייה החופשית, עדיין יש שאלות ותהיות ולא הכל ברור ויש עוד מה ללמוד ולנסות להבין. ללמוד גם את הפשט וגם את הדרש, לשמור על הסוד ולהבין את הרמז.
אחי, אני מרשה לעצמי לצטט מספר משפטים מדברים שכתב, לפני למעלה מ-23 שנים אחד מאחינו. האח סמי אפרנס כתב בשנת 1995על טקס הקידושין:
"כל מועמד, קודם לקבלתו בלשכה, עובר סדר הכנה רב משמעות עד שמגיע לטקס הקידושין, שבאחד משלביו מעמידים אותו בפינה הצפונית-מזרחית של הלשכה סמוך לאבן הגוויל, בכדי לשמוע לקח על ערך הצדקה, שהיא המצווה הנערצת ביותר על ידי הבונים החופשיים. דרכו של אדם לירות אבן-הפינה לכל בנין גדול ומפואר בפינה הצפונית-מזרחית. העמדת המקודש בפינה זו לידי אבן-גוויל באה לסמל שהוא גופו אבן-פינה לבניין עצמו.
מבחינה מוסרית-סמלית, בעזרת כלי העבודה המתאימים לעבודה באבן, עליו להסיר את הבליטות, ליישר את ההדורים ולהכשיר את אבן הגוויל להיות אבן גזית, הראויה לבניין.
קבלת שיעור ראשון במלאכת הבנאות מקנה למתקדש, לפחות באופן סמלי ומוסרי, אפשרות להשתתף בבניין הגדול והמפואר ששמו בנייה חופשית, להביא לעולם טוב יותר לאור הניגודים והכורח ליישב את החיכוכים בדרכי אהבה ונועם ולעשות צדק עלי אדמות."
אחי, נכנסתם היום לבניין מפואר. אלה הם צעדיכם הראשונים. זהו יום הולדתכם המסוני. עוד הרבה יהיה עליכם ללמוד. תשאלו תקראו ותלמדו.
אני מאחל לכם בהצלחה רבה בדרך החדשה!
סיימתי, נשיא נכבד.
דבר המפקח השני,
שלמה אבן-זהר17/5/2017