יהודה קנדלי- המאורות הסמליים – מזוית ומחוגה

המאורות הסמליים – מזווית ומחוגה

המפקח השני האח יהודה קנדלי. מיום 5 בנובמבר 2015

בטקס הקידושים, לאחר הסרת המסווה מהעיניים הנשיא אומר: "ועתה לאחר שזכית לאור הגשמי, עלי להסב את תשומת ליבך לשלושת המאורות הסמליים של הבנייה החופשית, הלוא הם: הספר הקדוש, המזוית והמחוגה.  

הספר הקדוש ינחנו בדרך האמונה, המזוית תכוון את פעולותינו והמחוגה תתווה תחום ליחסינו עם בני האדם בכלל ועם אחינו הבונים החופשיים בפרט"

הספר הקדוש- זה ברור מאוד, מדבר על ערכים מוסר וכו', אך מדוע מזווית ומחוגה? מה מייחד אותם ומה משמעותם?

המזווית

הגדרתה "כלי שבעזרתו הופכים את החומר למרובע ועימו לא נצליח להפוך את החומר למעוגל". המזוית, הנמצאת על צווארו של הנשיא מצביעה על כך שראש הלשכה אינו יכול לפעול בצורה אחרת מאשר הדרך הישרה והמוסרית. מכאן גם נותנים למזוית את הפרוש של צדק כלומר, הדבר הנכון.

המזוית מסמלת את פעולת האדם על החומר ומצד שני את הפעולה של האדם על עצמו  ביחס לחומר.  

המזוית הוא כלי פסיבי בניגוד למחוגה המייצגת או המסמלת את הרוח שהיא אקטיבית.

נשיא הלשכה נושא את המזוית ; שתי הזרועות של המזוית אינן שוות , הם ביחס של 3 ל- 4 בהתאם לריבוע הפיתגורי. שימו לב שהזרוע הארוכה יותר נמצאת בצד ימין , הצד האקטיבי וכך מסמלת את עליונותה של הפעולה האקטיבית על הצד הפסיבי.

עקב תפקידו של הנשיא להפוך את האחים לבונים מושלמים, הוא נושא את המזוית, סמל הישר, אך עם זאת , עם הכלי שבידיו לא ניתן להפוך את האבן הגוויל לאבן הגזית.

הבונים, רק לאחר שעברו הכשרה נאותה, יהיו אז מסוגלים להשתתף בבניית ההיכל המושלם בהיותם הם עצמם, אבנים מושלמות.  

המחוגה

המחוגה ,היא אחד הכלים העתיקים שהמציא האדם כאשר הוא גילה את העיגול. המחוגה לא משמשת רק לציור עיגולים אלא גם כדי להעתיק מדידות.

פרוש המילה מחוגה, למדוד בצעדים. שם הפועל פרושו לקחת מידה בדיוק מרבי.

העיגול הינו הציור שניתן לצייר בעזרת מחוגה. צורה זו הינה סמל מושלם של השמש. ציור זה כולל את העיגול (סמל האין סוף) שנוצר מהציור של ההיקף, עם הנקודה (סמל כל ההתחלות) שנוצרה מהצלע השנייה של המחוגה, זו שסביבה נוצר העיגול. יחד – הנקודה והעיגול יוצרים לנו סמל אחר של הנקודה עם העיגול שנמצאים בכל לשכה, וגם בסמל המפורסם של הנקודה והעיגול הם נסמכים על הספר הקדוש, שוב שלושת הסמלים שנמצאים על המזבח אך בצורה אחרת.

המזוית היא כלי קבוע, כלומר פסיבי, המחוגה היא לעומת זאת כלי נייד כלומר אקטיבי. המחוגה בעזרת החודים מצביעה על השפעתה על החומר כל עוד הזווית קטנה מ- 180 , בזווית 180 היא הופכת לקו ישר ואינה עוד אפקטיבית.

הבנייה המסונית בהגבלת הזווית ל- 90  מצביעה על הגבולות שאין האדם יכול לעבור. הזווית של  90 היא למעשה מזווית. אמרנו שהמזוית היא הסמל של החומר; המחוגה היא סמל הרוח והשפעתה על החומר. המחוגה הפתוחה ב- 45 מצביעה שאין הרוח לגמרי שולטת על החומר. פתיחה של 90 מעלות,  מצביעה על האיזון המושלם בין שני הכוחות והמחוגה הופכת למזוית מדויקת.

כמו שכבר ציינתי, בזמן העבודות המזוית והמחוגה נמצאים על המזבח.

בדרגה ראשונה המזוית ממוקמת מעל המחוגה , אפשר להבין מכך שבדרגה ראשונה, דורשים מהתלמיד ערכים של כנות ואמון שהם תוצר של התנהגות ישרה.

אם נזכור שהמחוגה מסמלת את הרוח והמזוית את החומר אפשר לתאר שבדרגת תלמיד, החומר גובר על הרוח .

המזוית והמחוגה הן השילוב והאיזון בין אקטיבי לפאסיבי, בין היין והיאנג, בין שמאל לימין ובין זכר לנקבה עם כל מה שזה מסמל, ובהתחברן יחד, המזוית והמחוגה יכוונו את מעשינו ואת אורחות חיינו.