מהות הבנייה החופשית
נשיא נכבד, אחי כולכם.
לפני כחודש התקיים מפגש אחוות השחר בביתו של אחינו ישי ורעייתו אפרת, שאירחו אותנו למופת ואני מודה לו ולרעייתו שוב בשמי ובשם האחים שנכחו.
הנושא היה מהות הבניה החופשית, מהי הבניה בשבילך?
כמו כן במפגש עלה הצורך של האחים החדשים בהרחבת הידע המסוני. על כך שהידע המסוני לא צריך להצטמצם להסברת הטקס, הסמלים וכלי העבודה ,אין חולק, על הבונה להעמיק ולהרחיב את הידע גם על מהותה של הבניה, התפתחותה וגלגוליה, השאלה היא על הדרך שזה נעשה- ידע שנדחף לאח בהזנה , או כתרנגולת המשוטטת חופשיה במשק ומלקטת זרעים למאכל? יכול להיות שאין תשובה מוחלטת ומה שטוב לאחד לא טוב לאחיו, אני משאיר את זה כשאלה פתוחה.
הבונה החופשי הינו המחפש התמידי, על זה נאמר "גם אם אלף שנה יחפש, לא ימצא דבר הראוי לחיפושיו, באם אין לו התכונות והסגולות של בונה חופשי, סגולות שהוא מביא איתו בעוברו את מפתן הלשכה. בלי תנאי זה, דומה הוא לאותו עם הארץ הקונה משקפיים למען יוכל לקרוא, אך מה רב תימהונו כשנוכח לדעת שקודם עליו ללמוד לקרוא כדי שהמשקפיים יוכלו לעזור לו בקריאה.
לשאלה מהו מקור הבניה , מתי היא נוצרה, מהיכן התחילה, יש שתי אסכולות עיקריות: האסכולה האחת, נסמכת על המסתורין והאגדה. האסכולה השנייה, נשענת על בסיס היסטורי, המגובה בעובדות ומסמכים.
עפ"י האסכולה הראשונה, הרעיון המסוני קיים עם התחלת היצירה, עם הקריאה הראשונה "יהי אור". קיימת מסורת מסונית הסוברת שהקב"ה בכבודו ובעצמו היה הנשיא העליון, גבריאל ומיכאל המפקחים הגדולים, אדם ראשון היה שוער וסינרו היה עלה תאנה, ורק בעטיים של האישה והנחש שהיו חילוניים, גורש האדם מהלשכה.
הרעיון היה וריחף בחלל העולם. בפרס הטיף זאראתוסטרא לחמלה, לדאגה לעניים, לצדקה הניתנת בלב שמח ומכפרת על חטאים. לפני אלפיים שנה הורה בודהה : האמונה קיימת על שלושה עמודים: על האמת, החמלה והאהבה הטהורה. הוא אסר להקריב קורבנות והכיר רק בערכו של קורבן אחד- נתינת צדקה. הוא ציווה "ולא תקפוץ ידך מעניי ארצך, כי פתוח תפתח את ידך לתת מלחמך לאביונים".
בספר המתים המצרי שמצאו בחפירות מצרים מספר אחד על חייו "כספי לא נתתי בנשך, לחם נתתי לרעב, מים לצמא ובגד לעירום". בספר של גולס "הבניה החופשית בסין" הוא כותב "אנו מוצאים ביטויים מסוניים שהשתמשו בהם בסין, 700 שנה לפני המניין, כלומר 300 שנה אחרי מותו של שלמה המלך, קונפוציוס שחי 450 שנה לפני הספירה ותלמידו מנציוס שחי 200 שנה אחרי קונפוציוס לימדו: האדם צריך לפנות למזוית , למחוגה ולפלס, בכדי שילך בדרך היושר, בשבילי החכמה, יתנהג לפי מידות טובות ויתייחס לשני בכבוד". בספרו ה-6 של מנציוס אנו מוצאים את הפסקה :"רב בונה , המרצה בפני תלמידים, צריך להשתמש במחוגה ובמזוית כדי להשיג את מסתרי החכמה והמדע". אלה שהטיפו בימי קדם, למוסר, צדק וחסד, היו נושאי הרעיון המסוני, אולם לכל זה היה ערך מקומי בלבד- דתי או לאומי.
הראשונים שהפיצו את הרעיון המסוני בעולם כולו היו נביאי ישראל. הם הביאו את הבשורה שאלוהי המשפט והחסד דורש מן האדם "עשות משפט ואהבת חסד" "כי הלא אב אחד לכולנו , הלא אל אחד בראנו- מדוע נבגוד איש באחיו לחלל ברית אבותינו?"
לא ספר המתים של המצרים, ולא חוקי חמורבי הועילו ליצור מוסדות רבים לאמונה ומוסר, אותם שני לוחות הברית הם הם שהעשירו את התרבות המוסרית בעולם, הם נמסרו לנו על ידי הנשיא הגדול משה "החונה קדמה לפני אוהל מועד מזרחה ואהרון ובניו שומרים את משמרת המקדש וכל זר הקרב יומת" תיאור המזכיר לנו כמה פרטים מהטקס שלנו. כמו כן יש להזכיר את האגודות הסימליות של האיסיים והיודעים ) הגנוסטיים( שהתפתחו אחרי חורבן בית שני, האיסיים במדבר יהודה והגנוסטיים באלכסנדריה שבמצרים ובה התמזגו שיטות אמונות ודעות סוריות, פרסיות, הודיות עבריות, אפלטוניות ופתאגוריות.
בין חברי אגודת הגנוסטיים מונים את בני קין ובני שת. מי היו בני קין ובני שת? המידע בנושא זה מעורפל מאוד, יוספוס פלביוס בספרו "קדמוניות" כותב: "אחרי שנולדו לאדם ילדים רבים וגם שת, אם אבוא לדבר על האחרים יארכו הדברים, אנסה איפוא לדבר על שת וצאצאיו בלבד. אחרי שהוא גדל והגיע לגיל שבו היה כבר בכוחו לבחור בטוב, התעסק במידות טובות ונעשה הוא עצמו איש ישר והשאיר בנים אחריו אשר הלכו בדרכיו. ויען כי כולם אנשים טובים, ישבו באותה ארץ- שאננים ומאושרים, מבלי שיקרה להם מקרה רע עד יום מותם, והמציא את החכמה על דבר צבא השמים וחוקותיהם. ולמען לא ייעלמו המצאותיהם מבני האדם ולא יאבדו טרם הגיעו לדעת אותן …..כי אדם חזה את חורבן כל היקום, חלק ייהרס באש כבירה, וחלק במבול מים עצום – עשו שני עמודים, האחד מלבנים והאחד מאבנים ובשניהם חרתו את ההמצאות , עד שאם גם יימחה עמוד הלבנים במבול , יישאר זה של אבנים ללמד בני האדם את הדברים החרותים".
לפי האח שרידר, שדגל באסכולה השנייה, אחוות הבונים החופשיים מוצאה מאגודות הבנאים הרומיות ומסתתי האבן שהייתה היסוד לבניה החופשית באנגליה.
משנסתיימה תקופת השיטה הגותית בבניה , רפתה השפעתם של הבנאים המעשיים, רוב האחים בלשכות היו חברים שלא היו בעלי מקצוע בבניה, לרוב היו אינטלקטואלים שהמדע האידיאולוגי מימי הביניים לא התאים להלך רוחם, ואז הוחלט על שינוי יסודי במבנה האגודות המסוניות.
ב-24 ביוני 1717 הבנאות המעשית פסקה ואת מקומה ירשה הבנאות הסמלית. ארבע לשכות בלונדון החליטו להתמזג ולייסד לשכה גדולה אחת.
אחד המייסדים- הכומר אנדרסון הכין את החוקה שהייתה מיוסדת על החובות הקדמונים של הבנאים המעשיים וצירף לחוקה חלק מדרשי-אגדי המושתת על סיפורי התנ"ך, מראשית היצירה ומבניין ההיכל שהקים שלמה המלך. חוקת אנדרסון אושרה על ידי הלשכה הגדולה של אנגליה ב-1723.1.17 ונקראה בשם ספר החוקים של הבונים החופשיים, המכיל את תולדותיה, חובותיה ותקנותיה של הברית האחוותית, העתיקה והמכובדת ביותר.
לסיכום דברי, אין טעם לקבוע מסמרות, נכונה וקולעת גם יחד היא הגדרתו של האח פריץ אוהלמן שאמר: "קביעת המולדת של הבנייה החופשית, היא כנראה יותר עניין של רגש מאשר של מדע אמיתי" ובנימה אישית, הרגש הינו התבלין שמתבל את חיינו.
סיימתי נשיא נכבד.
מקורות : הבניה החופשית –יסודות, התפתחות, השפעה , שמחה ברקאי.
יהודה קנדלי –מפקח שני
21/1/2016