דבר המפקח השני- דברי סיכום
נשיא נכבד.
הקדמה
בראשית דברי ברצוני לברכך על סיום תפקידך ולאחל לך המשך הצלחה בתפקידך המסוניים.
בטקס קידושי נצטוויתי לכוון את דרך חיי בתבונה ובדעת , לכן ראיתי חובה להישמע להוראות רעייתי, זו הקרובה לליבי, זו שבתום טקס קידושי מסרתם לה זר שושנים מזכרת מאותו ערב חגיגי, לחגוג לה את יום הולדתה ה-60 בארוחה חגיגית שאכין לה.
לכן מתנצל מראש כי נאלצתי להעדר מעבודה זו.
אחיי כולכם,
נתבקשתי לסכם את תקופת כהונתי כמפקח שני בלשכה מכובדת זו, וכבוד הוא לי שאחי התאום, המיועד להיות נשיאה הבא של לשכתנו, הוא זה שיקריא בשמי דברי סיכום אלו.
לפני דברי הסיכום, אבקש להסביר בקצרה על מהות תפקידו של המפקח השני כפי שפירט אחינו הנכבד – הנשיא שקדם יהודה קנדלי בעבודתו על בעלי המשרות בלשכה.
מאמר שאני ממליץ לכל אח בכלל וכל בעל תפקיד בפרט לקרוא לצורך הבנת חשיבות בעלי התפקידים בלשכה, החל מחשיבות תפקדו של מנהל המשק וסגניו, המארח וסגניו, השוער, השומר, המדריכים, המפקחים, המזכיר והגזבר, המנצח על הטקסים, גבאי הצדקה שלדעתי הינו אחד התפקידים בעלי החשיבות הגדולה ביותר להכרת אחי הלשכה, נשיא הלשכה והנשיא שקדם.
המפקח השני, הינו נציגו של חירם אבי, האדריכל הגדול הראשון בבניה החופשית. הוא נושא המשרה השלישי במעלה , אך יחד עם זאת, בעל מעמד לא פחות אחראי מעמיתו המפקח הראשון. מקומו בדרום והוא חולש על התלמידים היושבים בצפון.
עדי משרתו הוא האנך, סמל התום והיושר. עמודו הוא מהסגנון הקורינתי המסמל את התפארת.
בעת מינויו של המפקח השני הוסבר לו "מקומך בדרום, משמרתך לציין כי השמש היא בקו הצהריים ולקרוא את האחים מן העבודה אל המנוחה ומן המנוחה אל העבודה. מחובתך גם כן, לפקח על בחינת הבאים לבקר בלשכה, למען לא יבוא בקהלנו איש זר, אשר אינו ראוי לכך".
משרתו תואמת את תפקידו ההיסטורי מתקופת אחינו הבנאים המעשיים, כלומר, לפקח על התנהגות האחים בשעת מנוחתם מהעבודה, וכן היה אחראי שלא ירחקו יתר על המידה ויהיו נכונים לקריאתו לחזור מהמנוחה אל העבודה. כדי לסמל מעמד היסטורי זה, עמודו של המפקח השני חייב להיות שוכב בשעה שהלשכה עובדת ונמצאת בפיקוחו של המפקח הראשון. ואילו כשהלשכה ננעלת או עוברת למצב מנוחה, חייב עמודו של המפקח השני להיזקף ועמודו של המפקח הראשון עובר למצב מאונך.
כבר הזכרתי את זה שהשומר פונה למפקח השני לקבל את אישורו להכניס אחים מאחרים בשעה שהלשכה נפתחה, כמו כן, מעצם אחריותו על הכניסה מחובתו לבדוק ולבחון אורח במידה והמנצח על הטקסים והשוער לא עשו זאת לפני פתיחת הלשכה. מתוקף תפקידו, על המפקח השני להיות בקיא ומתורגל בנהלי הבחינה המקובלים ומוכן לרדת מדוכנו, ולמלא חובה זאת בכל עת שיידרש לכך ע"י הנשיא הנכבד (בדרגות גבוהות יותר הוא נדרש לכך).
על המפקח השני לשקוד על הידע המסוני, ובמסגרת פינתו בעבודה, עליו להעביר את הידע הזה לתלמידים. בזה ראיתי את עיקר חובתי בתפקידי זה.
יש לציין כי במידה רבה , תלוי הדר הטקסים המבוצעים בלשכה במיומנותם של המפקחים, היודעים למסור את חלקם בריטואל בזמן הנכון ובצורה מכובדת. מחובתם לגלות בקיאות בספר החוקה, לדעת פרק במשפט מסוני ולנהוג לפיו במידת הצורך. עליהם לטפח מידה מסוימת של טקט ועמדה מכובדת ובנוסף לזה, עליהם לסגל לעצמם מידה מסוימת של כשרון הנאום.
תכונות אלו לא נעלמו מעיני ואני מנסה בכל כוחי לשפרם.
חובותיהם של המפקחים לא מסתיימות עם נעילת הלשכה, גם בשעת ההסבה בעזרה, מחובתם לעזור לנשיא במילוי תפקידו, בשמירת הסדר הטוב וההרמוניה ליד השולחן הלבן וחבל שדבר לא מיושם בפועל בשולחן הלבן כעזרה למנצח על הטקסים.
עד כאן הרקע הפורמלי של התפקיד.
במסגרת תפקידי זה, כמו כל תפקידי הקודמים בלשכה, ניסיתי להביא מעצמי לתפקיד זה ע"י לימוד כדי לנסות ולמלא את תפקידי במידה טובה וראויה.
ההשקעה כמובן השתלמה. הלימוד לצורך הכנת "דברי המפקח השני" בכל עבודה, עזרה לי להבין חלקים חשובים של תפקידים שונים המהווים חלק מ"פזל" שלם של ריטואל כזה או אחר ואת התנהלותה של לשכה "נכונה, שלמה ומסודרת".
האמת הינה שבניסיון בתפקידי זה, מעבר לניסיון ללמד את התלמידים החדשים, למדתי יותר את עצמי. למדתי לשאול ולהתעמק בנושאים מסונים שונים ע"י שאלות מאחי הלשכה, אף אימצתי לי חונך בלי ידיעתו ובכך התחיל תהליך אישי בסיתות אבן הגוויל של עצמי. אין ספק שיצאתי נשכר מתפקיד חשוב זה.
בדברי המפקח שניתנו בכל עבודה מסונית, ניסיתי להעביר לתלמידים הממוקמים ב"צפון" הלשכה (אם והיו נוכחים בכלל בעבודות השונות) ,דברי הגות מסוניים המתבססים על לקחים חשובים בנושא: אהבת אחים, שוויון, עקרונות הצדקה וחסד כלפי בני האדם, עקרונות של ענווה, אמת והמוסר, כדי שאלה יחד יהוו נר לרגלנו ולהתנהלותנו היומיומיים.
דיברתי בקצרה, כפי שתמיד נתבקשתי לקצר, בנושא האמת והצורך להתייחס אלין גם בספקנות, הצורך בלמידה, הקשבה, יתרונות השתיקה, ה"אור" המאיר בליבו של כל בונה חופשי, האהבה כדרך חיים, הנגלה והנסתר בחיינו לעניין המורכבות והכפילות בחיינו, הצדקה והחסד, הדרישה מעצמנו לפני כניסתנו ללשכה ועוד.
ישנם נושאים רבים אחרים שניתן להתעכב עליהם, נושאים שהם לא פחות חשובים, ואני בטוח שנלמד עוד רבות מבעלי יתר התפקידים בכלל ומאחנו הוותיקים המהווים עוגן חשוב של לשכתנו.
סיימתי נשיא נכבד.