נשיא נכבד, אחי כולכם,
על מלחמה ושלום (ולא בקטע פוליטי)
"מלחמה ושלום", הוא רומן ריאליסטי פרי עטו של הסופר הרוסי לב טולסטוי. הספר שראה אור ב-1869 מדורג הן על ידי חוקרי ספרות והן על ידי קוראים לאחד מטובי הספרים שנכתבו אי פעם. הרומן משלב, בתיאור היסטורי של מלחמות נפוליאון, את עלילות חייהן של עשרות דמויות דמיוניות ומסות שעוסקות בפילוסופיה של ההיסטוריה. באלו מבטא טולסטוי את תפיסתו כי לא המנהיגים מעצבים את פני ההיסטוריה, אלא היא תוצר פרוזאי של ההחלטות והפעולות היומיומיות הקטנות של מיליוני בני האדם.
תקצר היריעה מלתמצת את הרומן העשיר באירועים, דמויות, עלילות ורעיונות. אני מבקש להתמקד בדמות אחת – הרוזן פיוטר קירילוביץ' בֶּזאוּחוֹב (המכונה "פייר"), בנו מחוץ לנישואין של אציל רוסי עשיר. פייר התחנך בצרפת, היה מסור לקדמה והתקשה להתאקלם באריסטוקרטיה הרוסית השמרנית. לאחר פלישת צרפת לרוסיה (1812) פייר, שעד אז קיווה שהסדר החברתי השמרני ברוסיה יוחלף במודל הליברלי הצרפתי, והיה חסיד נפוליאון הפך לפטריוט רוסי. הוא משתתף בקרבות כמתנדב ואף מנסה להסתנן למחנה הצרפתי על מנת להתנקש בחייו של נפוליאון. הוא נשבה וחוזר לרוסיה לאחר נסיגת הצרפתים המוכים על ידי הצבא והחורף הרוסיים.
לאחר משבר אישי, עקב התמוטטות נישואיו, ובחיפושי הדרך שלו אחר משמעות וערכי מוסר הוא פוגש באקראי ישיש אלמוני אותו הוא מזהה כבונה חופשי על פי הטבעת על אחת מאצבעותיו. בדיון שקיימו השניים שכנע הישיש את פייר האתיאיסט כי לחיים יש משמעות רק דרך אמונה בישות אלוהית, כי על האדם לשאוף לשיפור עצמי ורק אז הוא יוכל לתרום לשיפור החברה. הדרך המסונית לטענתו מספקת משמעות לעבודה עצמית זו. כשנפרדו, הפקיד הישיש, שבדיעבד התברר שהיה בכיר במסדר הבונים הרוסי, בידיו של פייר מכתב המלצה ללשכה המסונית בפטרבורג. ואכן, כשהגיע פייר לפטרבורג נוצר הקשר עם הלשכה המסונית ובה התקדש.
טולסטוי, שככול הידוע לא היה בונה חופשי, מתאר בפרוטרוט ובדייקנות רבה, לאורך כ-7 עמודים, את טקס הקידושין של פייר. הטקס הגם שנערך לפני למעלה מ-150 שנים ברוסיה הצארית, הרחק בזמן ובמקום, לא ישמע זר, אלא דומה, בחלקים לא מועטים, אם כי לא בכולם, גם לטקס שנערך כאן הערב.
פייר הוא דמות מרכזית ברומן שמאבקיו ואמונותיו משקפים, כך מקובל לחשוב, את אלו של טולסטוי עצמו שאף הוא בזמן כתיבת הספר היה מחפש דרך המאמין בקדמה ובליברליזם.
כשכקוראים את קורותיו של פייר והבונים החופשיים עולה תהייה מדוע האהדה והאמפטיה של טולסטוי לבניה החופשית ועקרונותיה מחד והיותו של הספר והסופר נערצים על ידי רבים מאידך לא מתרגמים להעלאת קרנה וחשיבותה של הבניה החופשית כיום.
בכול מקרה, אם מישהו מחפש ספר קריאה לחגים בכלל, ולקרוא על הבונים החופשיים וטקס הקידושין ברוסיה הצארית בפרט, 1060 עמודים בתרגומה של לאה גולדברג, מומלץ.
סיימתי נשיא נכבד.