שמוליק ליאור-ילדי התקופה

7 בדצמבר, 2023

עיסוק בנושאים פוליטיים בלשכה

נשיא נכבד,

אחיי כולכם.

מסדר הבונים החופשיים אוסר על חבריו לעסוק בנושאים פוליטיים בתוך הלשכה ובפעילות הלשכה.

שאלה מעניינת היא מהו המרחב בו משתרע המונח "פוליטי" ועליו הוא חולש?

כפועל יוצא גם עולה השאלה האם קיימים עניינים שהם לכאורה בעלי סממנים פוליטיים, אך בכל זאת, נכון וראוי לעסוק בהם בלשכה?

* * *

כחומר למחשבה, ובהחלט לא כתשובה לשאלות הללו, אציג לכם אחיי הערב שיר שנכתב בשנת 2012 על ידי המשוררת הפולנייה הנפלאה, זוכת פרס נובל, ויסלבה שימבורסקה "ילדי התקופה", שמו.

שימבורסקה סבורה, שכל אושיות חיינו – פוליטיים. עד כדי כך, שאפילו ענייני טבע וביולוגיה – הם פוליטיים.

היא בונה שיר שלם על יסוד שתי הקביעות, הבאות:

אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה,
הַתְּקוּפָה הִיא פּוֹלִיטִית. 

ומהמקום הזה, שאנחנו תוצר של תקופה פוליטית על מוסכמותיה, מסיקה שימבורסקה, שלמעשה, כל מעשינו, ואף יתר אושיות חיינו, הם פוליטיים:

כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים 
אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם 
הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים.

תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה,
לַגֶּנִים שֶׁלְּךָ עָבָר פּוֹלִיטִי,
לָעוֹר גָּוֶן פּוֹלִיטִי,
לָעֵינַיִם הֶבֵּט פּוֹלִיטִי.

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת 
לְכָל דְּבָרֶיךָ הִדְהוּד,

לְכָל שְתִיקוֹתֶיךָ הִשְׁתַּמְּעוּת 
פּוֹלִיטִיִּים.

לשיטתה של שימבורסקה, גם מה שנתפס כביולוגי, אישי או חברתי הוא למעשה – פוליטי.

ושימבורסקה מרחיבה:

אַף בְּלֶכְתְּךָ בִּסְבַךְ הַיַּעַר 
אַתָּה צוֹעֵד צְעָדִים פּוֹלִיטִיִּים 
עַל קַרְקַע פּוֹלִיטִית.

משמע:

הפוליטיקה, כפרקטיקה וכמערכת מושגית, חודרת לכל תחום של חיינו. אפילו הירח במרומים

הוא בעיניה פוליטי:

גַּם שִׁירִים לֹא פּוֹלִיטִיִּים הֵם פּוֹלִיטִיִּים,
וּבַמְּרוֹמִים מֵאִיר יָרֵחַ,
זֶה מִכְּבָר לֹא-יְרֵחִי.

להבנתי, כוונתה היא שהתחרות בין המעצמות על השליטה בחלל עושה אותו "לא ירחי", קרי: פוליטי.

* * *

בסגנונה האירוני מובילה שימבורסקה משמעויות מרחיקות לכת אף יותר למונח פוליטי:

לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת, זוֹ הַשְּׁאֵלָה.
אֵיזוֹ שְׁאֵלָה, חַבִּיבִּי. הָשֵׁב בַּהֲקַלָּה.
שְׁאֵלָה פּוֹלִיטִית.

אֵינְךָ חַיָּב לִהְיוֹת בֶּן-אֱנוֹשׁ 
כְּדֵי לִהְיוֹת בַּעַל מַשְׁמָעוּת פּוֹלִיטִית.
דַּי בְּכָךְ שֶׁתִּהְיֶה נֵפְטְ גָּלְמִי,
מִסְפּוֹא מְרֻכָּז, חֹמֶר גֶּלֶם מְמֻחְזָר.

* * *

למי שחפץ בכך, האמור עד כאן בהחלט יכול לשמש כתימוכין להסרת כל נושא מסדר היום שלנו כלשכת בונים חופשיים.

אבל אם אסיים כאן, נחמיץ לדעת מה באמת טמון באמתחתה של משוררת דגולה זו.

את שימבורסקה מיודעתנו מעניינת בכלל תוצאת השיח הפוליטי.

היא נוגעת בעניין הזה בבית האחרון בשיר, תוך שהיא עושה שימוש במלים מלאות עוצמה:

אוֹ אַף שֻׁלְחַן יְשִׁיבוֹת, שֶׁעַל צוּרָתוֹ 
הִתְוַכְּחוּ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים:
מִסָּבִיב לְאֵיזֶה שֻׁלְחָן יֵשׁ לָשֵׂאת-וְלָתֵת 
עַל-אוֹדוֹת חַיִּים וּמָוֶת, עָגֹל אוֹ מְרֻבָּע.

בֵּינְתַיִם אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ,
חַיּוֹת גָּוְעוּ,
בָּתִּים עָלוּ בַּלֶּהָבוֹת 
וְשָׂדוֹת צָמְחוּ פֶּרֶא 
כְּמוֹ בִּתְקוּפוֹת קֶדֶם 
פָּחוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת.

שימבורסקה, אשר קבעה, שאין מעשה או מצב שאינם נתפסים כפוליטיים, ואשר הובילה אותנו לידי הכרה, עד כמה הפוליטי השתלט על חיינו, מבקרת קשות את השיח הפוליטי בתקופה המודרנית בדגש על כך, שהוא אינו מביא לאנושות מזור.

* * *

מצב קיומי

של מוות והרס

עת מתקיים שיח פוליטי.

כל כך עצוב.

כל כך נוגע למה שקורה היום

לנו, לאויבינו לטבע.

סיימתי נשיא נכבד.