אריאל שיין-פלך השתיקה

דבר המכהן 2.3.23 – "פלך השתיקה"

נשיא נכבד, אחי כולכם, היום נדבר קצת על כישור ופלך.

הכישור והפלך הם מכשירים המשמשים לטוויה מהעת העתיקה ועד למהפכה התעשייתית.

הכישור הוא מקל ארוך שאותו מכניסים לסיבי הצמר שטרם נטווה. הוא מונע קשרים ופיתולים ואילו הפלך הוא מוט קצר יותר שמסתובב סביב ציר ועליו מתלפף הסיב עד ליצירת חוט אחיד, כך (מתוך אתר ויקיפדיה):

מאתר ויקיפדיה	צילמה: JOSEFIN WALTIN SPINNER

בספר הקדוש (משלי לא יט) מתוארת אשת החיל ככזאת ש:" "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך".

בסיפור "והיה העקוב למישור" כותב ש"י עגנון כך: "כי חס מנשה חיים על כבוד אשתו ועל כבוד זרעה, כי יוציאו אותה מבעלה בחרפה ויעשו בנה ממזר. ואחז בפלך השתיקה, והיה דוחה עצמו לומר: מוטב שייעקר הוא משני עולמות ואל תבוא קריינדל טשארני לידי בושה וכלימה".

שאלה ראשונה היא מדוע חיברו בין ה"פלך" ובין השתיקה.

שאלה שנייה היא מה המקור של ביטוי זה.

לגבי השאלה הראשונה – אני משאיר לכם לחשוב על זה. לגבי השאלה השנייה אז התשובה היא ממדרש אסתר רבה שהוא מדרש שמפרש את פסוקי מגילת אסתר שיקראו בבתי הכנסת השבוע, כך: "אין אסתר מגדת מולדתה" – "מלמד שתפסה שתיקה בעצמה כרחל זקנתה שתפסה פלך שתיקה – עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה. רחל תפסה פלך שתיקה ראתה סובלונותיה ביד אחותה ושותקת. בנימין בנה תפש בשתיקה תדע שאבנו שהייתה בחושן היתה ישפה. לומר, יודע היה במכירת יוסף ושותק. ישפה – יש פה ושותק. ושאול בן בנה "ואת דבר המלוכה לא הגיד לו".

כלומר המדרש רואה מוטיב שחוזר על עצמו אצל צאצאי רחל- והוא שהם יודעים לשתוק. השתיקה שלהם מסייעת לקידום העלילה. בלי השתיקה שלהם לא היו בני לאה, לא היה מגיע יוסף למצרים, שאול לא היה מומלך כפי שהומלך ואסתר לא הייתה מצילה את עמה.

אפשר עוד להתעמק בשתיקות של הדמויות הנ"ל אך זאת לפעם אחרת.

בני רחל חוזים בעוולות בהתנהלויות שקשה לעמוד למולם ולשתוק. בני רחל רוצים להגיד את שעל ליבם. רוצים למחות כנגד חוסר הצדק הנגלה למולם. אך הם שותקים (הערה- שתיקתה של רחל עומדת בסתירה לכך שלעתיד לבא קולה ישמע ברמה).

גם מנשה חיים, שרואה את השיבוש הנוראי שהוא גרם. את אשתו הסבורה שהתאלמנה. את הילד הממזר שנולד. שותק. שתיקתו של מנשה חיים, היא לרעת עצמו ולתועלת אשתו ובנה החדש והממזר.

הימים האחרונים מלמדים אותנו, שלעיתים נכון לצעוד בצעדיה של רחל ולאחוז בפלך השתיקה.

סיימתי נשיא נכבד.