האח אלכס בזינובר – ביל"ו 33
לתפארת הבונה העליון של היקום.
נשיא נכבד, אחי כולם.
אחיי אני מקריא לכם עבודה על שלושת הכלים המעשיים של הדרגה הראשונה
שהם: האמה בת 24 אצבעות, המקבת והאזמל.
המשמעות המסונית של הכלים:
כל בונה חופשי מקבל את שלושת הכלים הנ"ל באמצע טקס החניכה.
לפני קבלת הכלים יש בטקס אירוע מקדים חשוב.
הבונים הקדמונים היו מעמידים אבן בפינה הצפון מזרחית כסמל להתחלה של
בניית המבנה. כך גם מעמידים כל בונה חדש בפינה הצפון מזרחית של הלשכה
כסמל להתחלה של בנייה חדשה.
מול המועמד מונחת אבן הגזית האבן המעובדת והמושלמת שמתאימה לבנייה,
לידה מונחת אבן הגוויל הלא מעובדת, בצורתה הטבעית שלא מתאימה לבנייה.
אבן הגוויל מסמלת את המועמד עם היתרונות והחסרנות הטבעיים שלו ואבן הגזית
מסמלת את השאיפה שלנו לפתח ולשפר את עצמנו הן מהבחינה האישית ולבנות
את המקדש האישי שלנו והן מהבחינה החברתית ולהפוך לאבן בניין מלוטשת
שמתאימה להיות חלק ממבנה חברתי ויציב.
מספר דקות לאחר מכן אנו מקבלים את שלושת הכלים שבעזרתם אנו צריכים
לעבוד על עצמינו ולהתפתח מאבן גביל לאבן גזית.
הסדר של קבלת הכלים הוא לא מקרי יש לו חשיבות רבה אבל על כך ארחיב
בהמשך.
אמה בת 24 אצבעות
הכלי הראשון שאנחנו מקבלים היא האמה בת עשרים וארבע אצבעות שמחולקת
לשלושה חלקים.
האמה הייתה כלי של מדידה ותכנון.
החלוקה ל 24 אצבעות מייצגת את ה24 שעות שיש ביממה. החלוקה ל3 מייצגת
חלוקה של זמן לעבודה, למנוחה וללמידה והתפתחות אישית.
הכלי הזה בא להמחיש לבונה החופשי את חשיבות הזמן.
תובנה על חשיבות הזמן
זמן זו המתנה הכי יקרה שאנחנו מקבלים מרגע הולדתנו לעולם. אנחנו מקבלים
את המתנה הזו בחינם בלי התחייבות כלשהי.
זמן זה גם נקודת השוויון הכי גדולה בין האנשים בעולם שלנו.
אשתמש בשתי השוואות כדי לסביר למה אני מתכוון:
ילד שנולד למשפחה מרובת ילדים בשכונת עוני בהודו או אפריקה לעומת ילד
שנולד למשפחה ממעמד ביניים באירופה או ארה"ב. החיים של שניהם יהיו שונים
כעט בכל אספקט אפשרי.
לא יהיה שום שוויון בין משאבים או הזדמנויות שאליהם יחשפו במהלך חייהם.
אך יש 2 אמיתות שהן נכונות לגבי שני הילדים הנ"ל וגם לגבי כל אחד מאיתנו בכל
רגע נתון, והאמיתות הנ"ל הן:
1. לכל אחד מרגע היולדו יש זמן קצוב בעולם הזה ואיש אינו יודע כמה זמן
נשאר לו.
2. כל אחד מאיתנו חיי ע"פ יממה, מחזור זמן של 42 שעות.
24 שעות זה הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב סביב עצמו.
כדור הארץ מסתובב באותה מהירות עבור כל אחד. היממה חולפת באותה
מהירות פיזית עבור כל אחד. השתמשתי במושג" מהירות פיזית" בכוונה עוד
אחריב על כאשר אדבר על אחד הכלים האחרים.
לא משנה היכן אתה נמצא גאוגרפית, מי אתה, בן כמה אתה וכמה כסף יש
לך ל5 שניות עבור כל אחד יסתיימו בו זמנית וגם 5 דק וגם 5 שנים.
המסקנה שלי מהתובנות הנ"ל שזמן זה המשאב הכי חשוב של כל בן אדם
והמשאב היחיד שאי אפשר להשיג או לרכוש עוד ממנו.
לכן חשוב להשתמש בזמן בזהירות ובתבונה.
חשוב לוודא שאנחנו מנצלים את הזמן שלנו באופן מיטבי על דברים שחושבים
באמת ולא על תפל.
כאשר בונים מבנה קודם כל חייבים לתכנן, לבצע מדידות ולשרטט שירטוט
של המבנה שאנחנו רוצים לבנות.
כך גם אנו צריכים לבצע תכנון לזמן שלנו בהתאם לדברים שאנחנו רוצים
להגשים והדברים שאנחנו רואים כחשובים ביותר.
בלי תכנון ושירטוט מתאים לא נוכל לבנות מבנה מפואר ויציב גם אם יהיו לנו
את הכלים והחומרים הכי טובים.
כך גם בלי תכנון יעיל הזמן לא נוכל להגשים את עצמינו באופן האופטימלי
ביותר גם אם יהיו לנו כישרונות משאבים והזדמנויות יוצאות מן הכלל.
כל אחד צריך לעשות תהליך של התבוננות פנימית להבין מה הערכים והסדרי
עדיפויות שלו ואז לתכנן את הזמן בהתאם.
כאשר שאנחנו מנהלים את הזמן שלנו אנחנו האדריכלים של החיים שלנו.
אם אנחנו לא מנהלים את הזמן שלנו, אנחנו פועלים שמניחים אבנים בהתאם
לתוכניות של אדריכלים אחרים.
כבר שנים שאני רואה בזמן חשיבות רבה וגם קושי לנהל אותו ותסכול
כתוצאה מכך.
היה לי קושי לשמור על בלנס בין עבודה מנוחה ולמידה והתפתחות אישית,
הייתי מצליח לנהל שני תחומים בצורה מאוזנת אבל לא היה" נשאר" זמן
לתחום שלישי.
בד"כ הייתי משקיע זמן בעבודה, מנוחה ושינה אבל כמעט ולא היה" נשאר לי
זמן" לפעילויות חברתיות , או תחביבים שעניינו אותי.
כאשר התחלתי לכתוב עבודה זו, התעמקתי לגבי איך האמה בת 24 אצבעות
מתבטאת בחיי.
הגעתי לשתי מסקנות, הראשונה שיש לי הרבה דברים להגיד על חשיבות
ויתרונות של ניהול וניצול יעיל של זמן אני יכול למלא כמה עמודים בקלות.
המסקנה השנייה הייתה שיש לי מעט מאוד דוגמאות איך אני מיישם ניהול
יעיל של זמן.
הגעתי להחלטה שהדבר הכי חשוב שאני צריך, זה להבין מדוע אני לא מצליח
ליישם משהו שאני מגדיר כחשיבות עליונה.
עשיתי תהליך של חשיבה והתבוננות לאחור בהתנהלות שלי עם הזמן
ובבחירות שעשיתי והגעתי לשני מוטיבים שקשורים אחד לשני וחוזרים על
עצמם בכל המקרים בהם לא התנהלתי כמו שצריך עם הזמן שלי:
1. כאשר מגיע הזמן לסיים משהו שאני עושה ולעבור לפעילות אחרת אני
ממשיך להיות שקוע בפעילות במקום לסיים אותה. לדוגמא אני אומר לעצמי
עוד" רבע שעה" ואז עוד פעם ועוד פעם ובסוף" הרבע שעה" הופכת לשעה
ולפעמים שעתיים
2. לא היה לי מבנה מוגדר של זמן. אני עובד מהבית והייתי מתעורר כל יום
בשעה שונה ומתחיל את היום עבודה בשעה שונה כל יום ואותו הדבר בנוגע
לסוף היום.
אחרי אחת מהשיחות עם אחי אביב שבה דיברנו החלטתי לתכנן את הזמן
שלי בצורה שונה מבד"כ.
במקום להסתכל ולתכנן את הזמן בצורה של רשימות וטבלאות החלטתי
להסתכל על הזמן לרוחב בצורת סרגל או כמו על אמה בת 42 אצבעות.
אני לא ציפיתי ולא יודע לתאר עד כמה השוני הוויזואלי הקטן הזה עזר לי
בניהול הזמן שלי.
תחילה בניתי סרגל זמן אחד שמחולק ל24 חלקים והחלטתי לסדר בו את
הפעילויות העקריות שאני עושה באופן יומיומי כמו עבודה, שינה וכ"ו.
ומיד ראיתי שבגלל שאין לי מבנה זמן קבוע אז יש לי הרבה שעות" מתות"
במהלך היום שאני יכול לנצל והגדרתי לעצמי שעות קבועות בהן אלך לישון ,
אקום, אתחיל לעבוד ואסיים לעבוד.
בהתחלה היה מאוד קשה להיצמד לזמנים שהגדרתי אבל הייתי מתבונן
בסרגל באופן יומי ומזכיר לעצמי את כמה זה חשוב ואחרי כמה שבועות זה
הפך להרגל.
אחרי שראיתי את ההשפעה החיובית של הסרגל על ניהול הזמן שלי, בניתי 7
סרגלים, אחד לכל יום והכנסתי את כל דבר שאני עושה וסימנתי את הזמן
הפנוי שלי.
אני מתייחס לסרגלי זמן שבינתי כמפת דרך של היום. אני משתדל להיצמד
לתכנון כמה שיותר במדויק אבל לא באופן פנטי כי יש לפעמים עיכובים
ונסיבות לא צפויים. (המצב בשטח הוא יותר חשוב מהתכנון על הנייר).
כאשר תכננתי את החלוקות זמן לכל פעילות שהכנסתי לסרגל השתדלתי
להכניס מקדם ביטחון של 03-51 דק מהזמן המשוער.
בהסתכלות לאחור זה מרגיש שתכנון וניהול הזמן בטבלאות, אפליקציות
ורשימות מקבילה להתבוננות בלוח השחמט מרזולוציה של כלי על הלוח,
כמה משבצות קדימה בכל פעם.
וכאשר התחלתי להסתכל על הזמן כעל סרגל ויזואלי זה מרגיש
שהתחלתי לראות את הזמן שלי ברזולוציה שמקבילה על הסתכלות על כל
הלוח מלמעלה.
תמונה של חלק מסרגל הזמן שלי:
מקבת
הכלי השני שאנחנו מקבלים הוא המקבת. המקבת מסמלת את החריצות
והעשייה.
בבניה המעשית אנחנו זקוקים תחילה לשרטוט ותכנון כדי לדעת מה לבנות.
בלי שנעשה את הפעולה הפיזית של הבנייה המבנה לא יקום.
כך גם בחיים האישיים שלנו הבנה של הערכים וסדרי העדיפויות שלנו ותכנון
הזמן בהתאם זה הצעד הראשון.
אבל כדי להגשים את התוכניות שלנו צריך צעד שני שהוא עשייה אקטיבית
שמגשימה את התוכניות שלנו למציאות.
בעבר מרבית העשייה של בני אדם הייתה עבודה פיזית אבל כיום זה לא
המצב ועשייה יכולה להיות פיזית או מנטלית.
כל אחד מסוגי העשייה דורש השקעה של אנרגיה ולכן בחרתי להגדיר את
המקבת כסמל לאנרגיה.
אנרגיה ועשייה
האנרגיה שלנו מחזורית היא מתרוקנת ככל שאנחנו משתמשים בה אך
מתחדשת לאחר מנוחה. מכאן החשיבות הרבה למנוחה בתכנון הזמן שלנו.
חשוב להקציב לעצמנו מספיק זמן כדי לחדש את האנרגיה במלואה, ולנתב
אותה באופן מיטבי לעשייה בשאר התחומים.
המחזוריות של האנרגיה שלנו לאורך היממה מתנהגת כמו המחזוריות של
אחד המאורעות המשניים שלנו השמש.
השמש זורחת במזרח היא מגיעה לשיא הזריחה שלה בדרום וכאשר ומאז
מתחילה לנוע למזרח ושוקעת שם.
כך גם אנחנו קמים משינה מלאים באנרגיה, בנקודה מסוימת אנחנו מגיעים
לשיא האנרגיה והריכוז שלנו ואז האנרגיה שלנו מתחילה לדעוך עד הנקודה
שאנחנו הולכים לישון.
ניתן ליעל את הפרודוקטיביות אם להתחשב במחזוריות האנרגיה שלנו
לאורך היום. יש פעולות שיותר יעיל לעשות בפיק של היום ויש פעולות
שאפשר לתזמן לנקודות השקיעה האנרגטית.
מהתבוננות פנימית הגעתי לחמישה גורמים עיקריים שמשפיעים על רמת
האנרגיה והעשייה,
3 פיזיים ו2 מנטליים:
שינה טובה
פעילות גופנית
תזונה – הנושא של תזונה ופעילות גופנית לא מופיע בבנייה החופשית כי עד
לפני כמה עשורים מאמץ פיזי היה חלק מחיי יום יום והמזון היה טבעי.
כיום אורח חיים של בני אדם מתנהל בישיבה וחוסר תנועה ויש הרבה אוכל
מתועש שמלא בסוכרים ,מלחים ושומנים מזיקים.
בלנס מנטלי – הימנעות מסטרס ודאגות, הכנסה לחיים אירועים ופעילויות
שוברי שגרה יוצרים שמחה וציפיה לקראת האירועים האלה.
גישה מחשבתית כלפי המטלה – לא כל פעולה שאנחנו עושים אנחנו נהנים
ממנה. יש הרבה פעולות הכרחיות שאנחנו צריכים לעשות כחלק מאחריות
שלנו כמו עבודה, מטלות בבית.
כאשר אני מראש לא רוצה לבצע משהו רמת המרץ והאנרגיה שלי יורדת
כאשר אני צריך לבצע משהו כזה ויש תחושה של סבל.
כדי למנוע זאת אני מזכיר לעצמי שהחיים הם עניין של תנועה ועשייה. וכמו
שחיות חייבות בשביל לשרוד להסתובב ולחפש פירות ועשבים או לצוד ולהגן
על הטריטוריה שלהן כך גם לי בתור בן אדם יש חובות שאני צריך לבצע כדי
לשרוד בחיים האלה. ואני בר מזל והחובות שלי עדיפות על פני חובות של
חיות או של אנשים שחיו בעולם הזה לפני 001 שנה יותר.
אזמל
הכלי השלישי והאחרון שניתן לנו הוא האזמל. האזמל מסמל את יעילות ומיקוד
העשייה.
בבניה המעשית כאשר רוצים להוריד חלקי אבן לא נחוצים מאבן הגביל, לא מספיק
להכות בה במקבת כי האנרגיה שהאבן סופגת מהמכה מתפזרת על גבי שטח
שלה. בהתאם שטח הפנים של המקבת.
ולכן ע"י המקבת בלבד לא אפשרי להוריד חלקים עודפים מהאבן לא משנה כמה
חזק נכה במקבת. האזמל ששטח הפנים שלו הרבה יותר קטן משטח הפנים של
המקבת ממקד את האנרגיה מהמכה לנקודה הרבה יותר ספציפית באבן. העיקרון
הזה ממחיש שלא משנה כמה חזק נכה במקבת שלנו אם האנרגיה תתפזר על גבי
שטח פנים רחב מדי לא נוכל להשלים את העבודה שלנו באיכות ומהירות מיטבית.
ולכן בחרתי להגדיר את האזמל כסמל למיקוד של אנרגיה.
מיקוד אנרגיה
מיקוד של אנרגיה מתחלק לשני חלקים
מיקוד הזמן והאנרגיה שלנו: יש לנו כמות מוגבלת של זמן ביממה וכמות מוקבלת
של אנרגיה ביממה. עלינו לבחור לאן למקד את זמן והאנרגיה שלנו.
יש הבדל גדול בין להיות עסוק לבין להיות פרודוקטיבי, היו לי מקרה שמאוד
ממחיש זאת שבו עבדתי 4-3 שעות ביום על העסק שלי במשך שבועיים ולא היה
הבדל כמעט על העסק מבחינת השפעה ביחס לימים שבהם עבדתי 01-8 שעות.
הסיבה לכך היא שכשעבדתי 4-3 שעות רוב הזמן התמקדתי במשימות שחשובות
באמת, וביום עבודה רגיל התפזרתי למיילים לא נחוצים או משימות שההשפעה
שלהן על העסק היא קטנה עד בלתי מורגשת.
החלק השני מתייחס למיקוד המנטלי שלנו.
מיקוד מנטלי :
מיקוד מנטלי זה כאשר אדם מרוכז באופן מלא בפעולה שמבצע או במתרחש.
לדוגמא באמצע עבודה אני יכול לחשוב על דברים שאני הולך לעשות בסוף היום.
בכך לאבד ריכוז מהעבודה ולהאריך את סוף היום.
או לפעמים במהלך ביצוע משימה בעלת פוטנציאל השפעה על העסק אני נוטה
לחשוב קדימה ולדמיין את התוצאה החיובית ובכך מעכב את ביצוע המשימה
ומתרחק מהתוצאה.
דוגמא נוספת לחטא של מיקוד שאני מנסה להימנע ממנו בזמן האחרון הוא לבדוק
את הטלפון בזמן שיחה עם בן אדם. ההסתכלות על הטלפון מסיתה את הריכוז
מהבן אדם ומהשיחה אל הטלפון.
למעט מקרים שבהם אני ממתין להודעה חשובה, זה הרגל שנראה תמים אבל רע
מאוד. הרגל זה פוגע ביכולת ריכוז וההקשבה. זה לא מכבד את הזמן שלי כי אני
עושה משהו אבל נמצא במקום אחר וגם לא מכבד כלפי בן השיח שמשקיע מהזמן
והאנרגיה שלו בשיחה איתי.
חוסר ריכוז בפעולה או בעשיה שלנו באותו הרגע פוגעת בדיוק ובמהירות הביצוע
שלה ויכול לגרום צורך לתיקונים או איכות סופית ירודה.
חוסר ריכוז קבוע במהלך היום זו היא זליגה של זמן ואנרגיה כיוון שהאנרגיה לא
ממוקדת ב%001 במשימה שהיא אמורה להיות ממוקדת עליה.
הנושא של ריכוז מנטלי מתחבר באופן ישיר להדגשה שהדגשתי שזמן פיזי עובר
באותה מהירות עבור כולם, ישנו גם זמן מנטלי שהוא סובייקטיבי לכל אחד,
ומושפע באופן ישיר מרמת הריכוז שלנו ברגע.
כאשר אנחנו מרוכזים ונוכחים ברגע יש תחושב שהזמן" זורם בטבעיות" אבל
כאשר מנטלית אנחנו לא נמצאים ברגע אלה בדאגות או מחשבות מרגיש שהזמן זז
לאט ואפילו תחושת שעמומם וסבל קלה.
לדעתי חוסר נוכחות מנטלית זה בזבוז זמן גדול, כמובן שלא ניתן לגרוע את
התופעה ל-0 יש כאלה שנוטים לאבד ריכוז יותר יש כאלה שפחות מה שחשוב זה
להיות מודע לתופעה ולעשות מאמצים קטנים כל יום כדי לצמצמם אותה.
אפקט הריבית דריבית
כאשר אנחנו לא מרוכזים בפעולה מסוימת זה מאריך את זמן ביצוע המטלה מוריד
מהאיכות שלה או גורם לטעויות שידרשו להתחילה מחדש. נניח שבגלל חוסר ריכוז
במהלך היום במצטבר אדם פחות יעיל ב%01 .
אורך יום ממוצע הוא 81-61 שעות ביום. אותו אדם מאבד בין שעה וחצי לשעה
ושלושת רבע מהיום שלו. בשבוע זה יוצא כ 01 שעות ובשנה זה יוצא 43 ימים.
במידה וחוסר הריכוז פוגע ב %02 מהיעילות ולא ב %01 מדובר כבר על 86 יום
או חודשיים בשנה שזולגים לאותו בן אדם בין האצבעות.
אם מודדים את זה לאורך החיים נטייה של חוסר מיקוד מנטלי יכולה לעלות ב01-5
שנים של עשייה פרודוקטיבית.
תובנות עבודה עצמית בנוגע למיקוד מנטלי :
להיות ממוקד ב %001 זה עניין של אימון והרגל. לצערי זה לא משהו שמלמדים
בבה"ס או כותבים עליו בחדשות.
החברה של ימינו שמלאה בהסחי דעת בצורה של מיילים, והודעות בטלפון,
התרעות של אפליקציות ותרבות שמתמקדת בnoitacifitarg tnatsni מטפחת
את הרגל של חוסר מיקוד ברגע ויכולת ירודה להתרכז במשהו אחד לאורך זמן.
אני גם כן סובל מתופעה זו במהלך היום, אני לא יודע להגדיר האם מדובר ב %01
%02 פגיעה ביעילות או יותר.,
המטרה של היא לא להגיע ל %0 .אני חושב שזה אפשרי רק אם להתבודד במנזר
ולתרגל מדיטציות כל היום.
המטרה היא קודם כל לפתח מודעות לנושא, ולזהות את הפעולות שבהן יש לי
מידה הכי גדול של חוסר ריכוז ולאט לאט לצמצם אותם.
בנוסף אני מתרגל את היכולת שלי להיות מרוכז ב %001 ע"י 3 הרגלים:
1. כל בוקר שאני מצחצח שניים אני להיות מודע לכל אורח הפעולה ולא לעשות
אותה על אוטומט. ובכך הפכתי פעולה יומיומית פשוטה שהייתי מבצע על
אוטומט לתרגול על ריכוז.
2. כאשר אני נוהג אני מתרגל להיות מרוכז ב %001 על הכביש. גם תרגול
ליכול ריכוז וגם הרגל שיכול להציל חיים.
3. בזמן עבודה מסונית אני מנסה להיות מרוכז ב %001 בטקס. מדובר על
פעילות מיוחדת עבורי ומדובר על משך זמן שהוא מאתגר להיות מרוכז
ב % 001 .
לסיכום
כל תוצאה בעולם הגשמי דורשת שילוב של 3 פקטורים השקעה של זמן, השקעה
של אנרגיה ומיקוד של אנרגיה. בעיניי שלשת הכלים המסוניים מסמלים את
שלושת הגורמים הנ"ל והשליטה שלנו בכלים בהנ"ל יקבעו עד כמה גדול ומפואר
יהיה המבנה שאנחנו מנסים לבנות במהלך חיינו.
זמן ואנרגיה אלו משאבים מגבלים. כמות הזמן שנתנה לנו אינה ידועה. לפי
התבוננות סטטיסטית באנשים אחרים ניתן לשער שכ58 שנה.
אורח החיים משפיע באופן ישיר על שני הגורמים הנ"ל. שמירה על הגוף ומצבו
המנטלי בריא יכול להגדיל את כמות האנרגיה שלנו במהלך היום ולהאריך את
אורך החיים שלנו.
לכן לדעתי השקעה של זמן ואנרגיה לצורך שמירה על הגוף והנפש במצב בריא זו
השקעה חכמה ויעילה.
יכולת המיקוד ונוכחות ברגע קובעת עד כמה השימוש בשני הכלים הראשנים
יהיה יעיל.
בעייני עבודה עם הכלים זה משהו שיש לעבוד עליו ולשפרו בהדרגה לאורך כל
החיים.
בחודשים האחרונים השינוי הכי גדול שעשיתי הוא בנוגע להתנהלות עם הזמן שלי.
ע"י מדידה ותכנון של הזמן שלי ע"י סרגל זמן.
לפעמים יש לי מעידות ודברים לא הולכים לפי התוכנית אבל רוב הימים מתנהלים
לפי התוכנית. עכשיו כאשר יש לי שעות התחלה וסיום מדויקות של פעילויות שאני
עושה אני שולט הרבה יותר טוב על ההרגל של לשקוע בפעילות ולא לעבור
לפעילות אחרת. במצבים שאני יודע שאני שיש לי נטייה יותר גבוה ליפול בהם אני
נעזר בתזכורות ושעון מעורר.
בזכות תכנון ושליטה יותר יעילים במן שלי הכנסתי פעילויות נוספות לחיים שלי
כמעט כל ערב ביום שלישי אני מגיע לעבודות או הדרכות בלשכה, בנוסף התחלתי
ללכת פעמיים בשבוע לשיעורי סלסה, התחלתי ללמוד קורס אונליין במשך 6 שעות
בשבוע שהרבה זמן רצתי להתחיל ו"לא היה לי זמן".
חידשתי קשר עם כמה חברים מהעבר שהפסקתי לשמור איתם על קשר לפני
הרבה זמן וכיום ואנחנו נפגשים פעם בשבוע באופן קבוע.
והכי חשוב שיניתי תפיסה בנוגע לניהול הזמן שלי כיום במקום להגיד באופן
דיפולטיבי ש"אין לי זמן" עבור משהו, אני קודם כל אפתח את סרגל זמן ואבדוק
היכן יש לי זמן פנוי או איזה שינויים אני יכול לעשות בסרגל כדי שיהיה לי את הזמן
הפנוי.
ואם אבחר בסוף לא לעשות את אותה הפעילות זה לא יהיה בגלל שאין לי מספיק
זמן אלה בגלל שאני בוחר להקדיש את הזמן שלי לפעולות אחרות שנמצאות יותר
גבוה בסדר העדיפויות שלי.
האתגר הבא שלי בנוגע לשלושת הכלים הוא להשתפר ביכול המיקוד והנוכחות
שלי ברגע. או במילים אחרות להשחיז את האזמל.
אני מאחל לכל האחים שהזמן שלהם בעולם הזה יהיה כמה שיותר ארוך ,שיכולת
הריכוז תהיה יותר חדה מקרן לייזר ושמצבר האנרגיה היומי שלהם יהיה יותר
עוצמתי ממצבר של טסלה.
תודה על ההקשבה ועל הזמן האנרגיה והמיקוד שהקדשתם לי.