נשיא נכבד, אחים יקרים
בקתדראלה המפוארת בבואנוס איירס, מול הבית הוורוד של הנשיאות, יש אגף צדדי שבולט החוצה. שם קבור Jose de San Martin. למה הוא קבור בצד? כאילו "מחוץ לגדר"? הרי זהו המנהג של החברה-קדישא, לקבור מחוץ לתחום מתאבדים או פושעים. הסביר לי אח שהיה איתי (ולנטין), שהכנסייה הקתולית סירבה לקבור אותו בתחום הקתדרלה, מכיוון שהוא היה MASON.
בטיול לדרום אמריקה נחשפתי להיסטוריה של שני בונים חופשים ששינו את מסלול החברה בארגנטינה, צ'ילה ופרו. ביקרתי בקתדרלה בבואנוס איירס, בו קבור סן-מרטין, והייתי בבית-העלמין המפורסם "La Recoleta" בו קבור האח הנאור Sarmiento, שם הבונים החופשים מקיימים אזכרות ממלכתיות.
נעבור לראשון:
חוסה דה סן-מרטין Jose de San Martin (1778-1850)
סן מרטין הוא גדול הגיבורים של ארגנטינה. נולד בעיירה רחוקה בצפון ארגנטינה, ובגיל 5 הוריו לקחו אותו לספרד. שם למד, והצטרף לפנימייה צבאית.
בגיל 15 כבר השתתף בקרב ראשון, באפריקה. אחר כך השתתף בקרבות רבים של ספרד נגד הצבא הצרפתי שהנהיג נפוליאון, זכה למדליית זהב והועלה לדרגת סגן-אלוף.
סן מרטין קודש לבניה החופשית בעיר CADIZ בספרד, לשכת INTEGRIDAD מס' 7. לאחר מכן צורף ללשכת Caballeros Racionales # 3 , שם קיבל דרגת רב-בונה ב-6 למאי 1808. בן 30 היה. בלשכה זאת הכיר אחים בעלי דעות מתקדמות וחופשיות שגרמו לו להרהר ולהתפתח.
בעולם החדש, במשך יותר מ-300 שנה, ספרד קיימה משטרים קולוניאליים של "סגני-מלך", בכל אחת מהטריטוריות בדרום אמריקה. האימפריה הספרדית החזיקה שם צבא מאורגן וחמוש היטב, כדי לשלוט בנתינים נטולי זכויות האזרח. סן מרטין נחשף לדעות ליברליות, ושמע על כך שעדיין התושבים בארגנטינה תלויים במלך ספרד ומשלמים מסים כבדים למלכות. הוא גם התגעגע לתקופת הילדות במולדתו. תחושת הצדק גרמה לו לבקש שחרור מצבא ספרד. הוא כמובן, לא גילה את כוונותיו למפקדיו, והפליג לבואנוס איירס. שם כבר הייתה תסיסה סודית של האליטה המקומית, בעיקר בונים חופשים, שדרשו עצמאות, או להילחם על מנת להשתחרר מעול הספרדים.
סן מרטין אירגן צבא עממי, כדי להשתחרר מהשלטון הזר ולאפשר כינון מדינה עם מוסדות דמוקרטיים. הוא הצליח להדוף את הספרדים שנלחמו בו, הן בשטח ארגנטינה והן כנגד התגבורות ששלחו הספרדים מכיוון פרו בצפון.
לא ניכנס לפרטים רבים – ספרים נכתבו – אבל רק נציין שבסיכומם של המבצעים, סן מרטין שיחרר לא רק את ארגנטינה אלא גם את צ'ילה וגם את פרו.
שלושת המדינות זכו לעצמאות. המערכות הצבאיות שהנהיג, כללו את מעבר האנדים, שרשרת ההרים הגבוהה והמושלגת לכיוון צ'ילה במערב ארגנטינה, וגם הפלגות צפונה בצי אניות, מנמל ולפראיסו בצ'ילה, אל לימה בירת פרו, עם לוחמים מנוסים. הסוף היה, שהספרדים המובסים נסוגו חזרה "הביתה", לספרד, אל העולם הישן.
סן מרטין היה איש בעל מוסר גבוה ודעות הומניסטיות. הוא דרש מחייליו וקציניו לקיים כללים אתיים ונאורים. (בסוף דבריי אביא את כללי האתיקה שהכתיב לבתו).
לאחר שחרור פרו, המנהיגים המקומיים תבעו ממנו להיות הנשיא שלהם (בתואר "מגן המדינה" – Protector of Peru). סן מרטין סרב בתחילה, אך נאות לבסוף, לתקופה מוגדרת, והופתעתי לקרוא שהחוק הראשון שקבע שם, היה: ביטול האינקוויזיציה! (לא יאומן שהאינקוויזיציה האכזרית ששלטה באמריקה הדרומית מהמאה ה-15, עדיין הייתה בתוקף עד 1822). סן מרטין קבע, שנכסי האינקוויזיציה יחולטו וישמשו להפיכת הטריבונל האימתני לספריה ומוזיאון בלימה הבירה. (בביקורי שם, המוזיאון היה בשיפוצים).
באשר למעבר לעצמאות, הדברים לא היו קלים כלל וכלל, בעיקר בארגנטינה. ויכוחים על צורת השלטון, ו"מלחמות" פנימיות העיבו על ההישגים הצבאיים.
סן מרטין סירב להשתתף בדיכוי הפגנות ולבסוף גלה לצרפת, שם חי בצניעות, התכתב עם עמיתיו ואנשי רוח וגדולי העולם, ומת ב-1850. הוא ציווה שגופתו וחרבו יועברו לקבורה לבואנוס איירס. אך הדבר התעכב 50 שנה עקב סירוב הכנסייה הקתולית לקבור בונה-חופשי בתחום הקתדראלה. לבסוף נמצאה פשרה, לבנות תוספת בצד הפנימי של הקתדראלה, כך שייראה כאילו "מחוץ לגדר".
הגיבור השני הוא SARMIENTO
או בשמו המלא: DOMINGO FAUSTINO SARMIENTO (1811-1888)
אחת האטרקציות לתיירים בבואנוס איירס היא בית העלמין LA RECOLETA. זהו בית עלמין יוקרתי, מלא אחוזות-קבר, בלב ליבה של הבירה הארגנטינית, באזור של עשירים ומלא פארקים ירוקים. שם קבורים נשיאים, סופרים מפורסמים, וכן, גם EVITA…
אותנו מעניינת אחת מאחוזות-הקבר של מי שהיה נשיא הרפובליקה של ארגנטינה, סרמיינטו.
הוא הקדים את זמנו, והיו לו אויבים רבים: הוא הביע את סלידתו מהדת הקתולית, ובכלל היה נגד כל הממסדים הדתיים באשר הם (לכן בטעות יש הטוענים שהיה אנטישמי). הקדים את זמנו, מכיוון שעשה מהפכה בחינוך: קבע שהחינוך חייב להיות ממלכתי וחילוני. מימן 12 שנות לימוד על חשבון התקציב וקבע שהחינוך יהיה חובה . (בהמשך, החל מ-1918, החינוך האוניברסיטאי ניתן חינם עד עצם היום הזה ולכן הרבה סטודנטים מארצות אחרות מדרום אמריקה באים ללמוד שם). סרמיינטו גם אסר על כמרים כניסה לבתי ספר.
לפני בחירתו כנשיא, היה סנאטור, מושל של פרובינציית סן-חואן (שם נולד), סופר, עיתונאי, שגריר וגם גנרל בצבא. הוא הביא את הרכבת לארגנטינה וגם את הטלגרף. חנך קו רכבת בין האוקיאנוס האטלנטי בבואנוס איירס, לבין האוקיאנוס השקט, בצ'ילה, קו שחצה את שרשרת ה-אנדים.
הקים רשת של בתי ספר בכל רחבי המדינה, חנך ספריות, הוא עודד את העלייה מאירופה לארגנטינה כדי לאכלס את השטחים העצומים. הוא הקים את הפנימיה הצבאית של ארגנטינה, את הפנימיה הימית, את מצפה הכוכבים בעיר קורדובה. בכלל, היה בעד קידמה והיה יוזם בלתי נלאה.
הוא גם פעל רבות בצ'ילה השכנה, שם גלה בגלל מחלוקות קשות בין המפלגה הפדראלית לבין ה-"אוניטאריוס" unitarios. מחלוקות שהגיעו לשפיכת דמים.
בהיותו בצ'ילה, קודש סרמיינטו לבניה החופשית בעיר הנמל Valparaiso, בלשכת "אוניון פרטרנל", ב-27 ביוני 1854. בחזרה לארגנטינה צורף ומונה לתפקיד הנואם של לשכת "אוניון דל-פלטה" מס' 1. במועצה העליונה של ארגנטינה, Supreme Council, קיבל את הדרגה ה-33 והאחרונה יחד עם עוד 4 אחים: הגנרל אורקיזה, הגנרל מיטרה, אח בשם גלי אובס והדוקטור סנטיאגו דרקי. זה היה ב-21 ביולי 1860.
בשנת 1864 מונה נציג של ארצות הברית בפני הלשכה הגדולה של ארגנטינה. בביקורו בארצות הברית נפגש עם הנשיא אנדרה ג'ונסון (בונה חופשי) Andrew Johnson וקיבל ממנו מדליה שנמצאת עכשיו במוזיאון על שמו של סרמיינטו.
סרמיינטו ביקר גם באפריקה ובאירופה, ובהיותו בצרפת נפגש עם סן מרטין (!). (כאמור, סן מרטין גלה לצרפת לאחר שסירב לדכא הפגנות פוליטיות בארגנטינה).
בשנת 1882 סרמיינטו צורף גם ללשכת Obediencia. אך גולת הכותרת של סרמיינטו, היה ביום 12 למאי 1882, בו נבחר נשיא גדול של הלשכה הגדולה של ארגנטינה, במסגרת הנוסח הסקוטי.
לסיום, אחים יקרים, אחזור לסן מרטין: כמובטח, להלן הכללים לחינוך הבת היחידה שלו, Mercedes. ללא ספק, בהשפעת הערכים של הבנייה החופשית.
כללי אתיקה עבור בתי מרסדס. (סן מרטין, 1825)
1. לעודד את אופייה האנושי, אפילו אל מול החרקים שלא מזיקים. Sterne פנה לזבוב תוך שפתח חלון: "לך, ייצור מסכן, העולם גדול מאד לשנינו"
2. לעורר אהבה לאמת ושנאה לשקר.
3. לעודד יחסים של רעות וחברות, תוך מתן כבוד לזולת.
4. להעצים אצל מרסדס את רגשי הצדקה לעניים.
5. לכבד את רכוש הזולת.
6. להרגיל אותה לשמור סוד.
7. לעורר אצלה רגשי סובלנות וכבוד לכל הדתות.
8. נעימות כלפי המשרתים, עניים וזקנים.
9. דיבור מאופק ומדויק.
10. להרגילה להתנהגות פורמלית ונימוסי שולחן.
11. אהבה להיגיינה וסלידה ממותרות.
12. אהבה למולדת ולחופש.
תודה על ההקשבה
יוסי אופיר