האריחים בלשכה
אורי זר, 21 במרץ 2019
נשיא נכבד, אחי כולכם.
התבקשתי להכין עבודת בנין לפני העברתי לדרגת חבר בונה, והחלטתי לדבר על נושא שהעסיק אותי בהיותי תלמיד בונה חופשי.
הנושא הוא: "האריחים בבניה החופשית" שהם האריחים השחורים והלבנים על רצפת הלשכה.
בכל לשכה מסודרת של הבונים החופשיים אנחנו יושבים סביב הרצפה, שהאריחים שלה הם מרובעים ובצבעים של שחור ולבן.
רצפת ההיכל אינה רצפה במובנו הרגיל של המושג. בדומה לשאר חפצי הלשכה המלאים במעטה של סמלים ורמזים כך גם רצפת ההיכל השחורה לבנה, אינה אלה זכר וסמל לרצפת ההיכל והעזרה אשר היו במקדש שלמה המלך. הרצפה כסמל משמשת לנו לקח להבנת עיקרי הבניה החופשית.
רצפת היכל שלמה לא נועדה למדרך רגל אלא להשתחוות אפיים. כפי שנמסר לנו בהסברת לוח הדרגה הראשונה אין מובן הרצפה שטחי. לפי הלקח, הרצפה משתרעת עד לתהום ארץ בעומק ובאותה מידה גם מובנה עמוק.
אם נתבונן על צורת הרצפה העשויה מעשה פסיפס, לפי המסורת צורת פסיפס היתה גם לרצפה בהיכל שלמה ובעזרה.
מעשה הפסיפס של הרצפה מלא משמעויות והוא בא ללמד אותנו תורה שלמה.
לפי התורה המסונית הצבעים שחור ולבן תמיד מזכירים לנו על אור וחושך, טוב ורע, עליות וירידות.
אנחנו עומדים על הרצפה הזאת כדי לזכור שהעולם הזה בנוי מחושך ואור וכך גם החיים של בני האדם הבנויים מזמנים טובים וזמנים קשים
תורות עתיקות של עמים רבים משתמשות בפסיפס השחור והלבן כדיי להראות לנו את הדואליות הקיימת בחיים (למשל ין ויינג) וגם תורות אלה מלמדות אותנו שהשחור והלבן, הטוב והרע, הקשה והקל, יחד מהוות את השלם.
בתורה המסונית עיקרון זה מכונה עיקרון הליכוד והאחדות.
אם האח יראה רק את עצמו ואת צרכיו בלבד, הריהו משול לאותה אבן קטנה המשמשת בדרך כלל כאבן מכשול ביחסיו עם הזולת. תורת הבניה החופשית מזכירה לתלמיד הבונה החופשי הדורך על רצפת ההיכל לשקוד על האיחוד ועל אהבת האחים אשר יהיו כחומה אחת איש אל אחיו בדיוק כמו רצפת הפסיפס בה צירופן של אבנים קטנות יוצרות רצפה איתנה הראויה להשתחוות עליה אפיים כדי להודות על כל הטוב.
האריחים מרובעים מזכירים לנו את סדר הדברים בעולם ובחיינו
אנחנו כבונים חופשיים יודעים, שאין דרך אחרת אלא לקבל את סדר הדברים כפי שהם כדי ללמוד ולהתפתח תמיד לבחור בטוב, אבל לדעת שגם הרע מוביל לטוב.
האריחים זה כמו עונות השנה המתחלפות ואין ביכולתנו לשנות את הסדר הזה. אבל ככול שנבחר בלבן הדרך שלנו תוביל אותנו לאור גדול.
היום אני בן 55 עברתי הרבה עליות וירידות. כשנכנסתי לבנייה חופשית והתחלתי ללמוד ולקרא, רק אז התחלתי להבין את הדרך שעברתי ולמדתי להעריך את כל מה שעברתי, כי בסופו של דבר הכל לטובה – גם שחור וגם לבן .
סיימתי נשיא נכבד
תודה