1811.2021. שבת שלום. למרות שזה כואב

כואב שזה למרות זזים לא

בכיסא מבוגרת אישה האורח עובר ראה הבית בפתח אחד. בית ליד אדם עבר פעם

שכב לבית הכניסה מדרגות על ביניהם, עיתון. וקרא בימים בא גבר ישב לצידה נדנדה.

מייבב. הכלב למה תהה האדם כאב. מתוך כאילו ויבב, כלב

יושבים המבוגר הזוג את ראה הוא ממש. בית אותו ליד איש אותו עבר היום למחרת

הקולות. אותן את ומשמיע ביניהם שוכב הכלב ואת הנדנדה בכיסאות כהרגלם

על המבוגר הזוג את ישאל הוא מחר, גם ייבב הכלב שאם לעצמו האיש הבטיח נדהם,

שמתרחש. מה

רא ק הגבר בכיסא, התנדנדה האישה המחזה: אותו האיש לעיני התגלה השלישי ביום

יותר. מעמד להחזיק היה יכול לא האיש מקום. באותו שוכב כשהוא ייבב והכלב עיתון

שלך? לכלב קרה מה – האישה אל פנה הוא – לי סלחי

מסמר. על שוכב הוא – האישה שוב שאלה – הכלב?

שאל: מתשובתה, נבוך האיש,

קם? לא הוא למה מסמר, על שוכב הכלב אם

ידידותית: בנימה וענתה בחינניות חייכה האישה

… מהמקום לזוז כדי מספיק לא אבל ליבב, כדי מספיק כואב שלכלב הוא, הדבר פירוש

אינסוף, עד יתלוננו הם בחייהם להם מפריע שמשהו שחשים אנשים ישנם

הכול, שישנה הזמן על יסמכו חלקם מקום, באותו יישארו לעולם אך

נכון. בהכרח לא זה אבל

יותר טוב למקום ותזוזה דברים של יה עשי להבין עלינו אחד דבר

יישאר הכול בעשייה נבחר ולא בפעולות ננקוט לא אם הכול, שמשנה היא

להתלונן. נמשיך ואנו שהיה כפי בחיינו

אחיי. שלום שבת

פרין. שלמה

1211118/81