אחי היקרים
ב1.1.2026 נפל דבר.
התאספנו בביתו של עופר חביב לערב אשר החל כערב חורפי חברתי טעים ונעים, הפך לערב אחוות אחים אשר כמוהו לא ידעה לשכתינו. חשפנו את ליבנו וסודותינו האחד בפני השני, ולרגע נדמה היה שסוף סוף לאחר כל כך הרבה שנות אחווה אנחנו מתקרבים למהות האמיתית שלה.
אחווה על פי הגדרתה היא תחושת שייכות וחיבור חזק המבוסס על אהבה, כבוד, אחריות הדדית ושיתוף.
הרבה יותר קל להבין להכיל ולעזור לאח שנחשף בפניך. האחים בסוף הערב היו שונים לגמרי מאשר האחים בתחילתו. קיבלתי אין ספור הודעות מרגשות מאחים שנכחו בערב
בעיני זו זו האחווה עליה אנחנו מדברים כל כך הרבה שנים.
ואם טרם הערב הזה חשבתי שהדבר החשוב ביותר בנשיאותי הוא חיזוק האחווה, כעת אני רק בטוח יותר במטרה זו. הכוונה היא לחזור במתכונת כזו או אחרת על ערב דומה.
ואני מוציא קול קורא אם יש אח מן האחים עם רעיון יצירתי לערב שכזה שיפנה אלי ונקדם מפגש כזה.
לעיתים נדמה היה לי שהאחווה מתנגשת עם ההרמוניה. הפחד שהיה קיים שאם נחשף באמת האחד בפני השני ונאמר את כל מה שעל ליבנו, ההרמוניה עלולה להיפגע, הופרך.
כעת אני מבין שההרמוניה יכולה רק להתחזק ולשגשג במקום בו האחווה היא כנה ואמיתית כואבת ככול שתהיה.
חישבו על זה אחי בפעם הבאה שאח מן האחים יושב לצדכם ומבטו שונה.
נסו להבין מה עובר עליו והאם הוא זקוק לאוזן קשבת או עזרה
אוהב אתכם אחי