נשיא נכבד, אחי כולכם,
על הדרגה השנייה ושביל הזהב
דרגת חבר בונה חופשי נמצאת בין דרגת התלמיד ובין דרגת רב-בונה, אמצע הדרך.
יש הנוטים לייחס לתחנות ביניים חשיבות פחותה. ביניים נתפס לעיתים כשווה ערך לבינוניות, אמצעי ולא מטרה.
האמנם כך?
לפי אריסטו, חשיבות הדרך האמצעית היא שמציאתה היא המפתח לאושר ולחיים טובים ובעקבותיו הלך גם הרמב"ם המשבח את המתינות והאיזון כתבונת המעשה.
המשורר הרומי הוראטיוס (Horatius; 65 – 8 לפנה"ס) בספר השירים השני שלו, שיר מס' 10, פונה ל-Licinius, דמות פואטית לא ידועה ומנחה אותו כיצד יש לחיות "בצורה נכונה יותר" וכך הוא אומר:
"זֶה אֲשֶׁר אֶת שְׁבִיל הַזָּהָב יִבְחַר לוֹ,
חַי בְּבִטְחָה, חָפְשִׁי מֵרֶפֶשׁ שֶׁל בַּיִת מְרוּפָּט,
וְגַם חָפְשִׁי מֵהַקִּנְאָה הָרוֹדֶפֶת אַרְמוֹן מְפֹאָר".
כך גם הבניה החופשית, הרואה בדרגת חבר בונה לא רק תחנה בדרך. בנוסף לַתְּכָנִים וללקחים הנלמדים בדרגה זו עשוי החבר בונה חופשי להתוודע לחשיבות דרך האמצע כשלימות בפני עצמה.
סיימתי נשיא נכבד.